תקציר במדבר פרק כ"ו

מפקד בני ישראל (א-נא)

לאחר המגפה ה' מצווה את משה ואת אלעזר לפקוד את בני ישראל "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל" (ב). הכתוב עובר שבט אחרי שבט ומביא את המשפחות של השבט, מספר הגברים הבוגרים בכל משפחה ולאחר מכן את גודל השבט. בפסוק האחרון בפסקה זו הכתוב מסכם את מספר בני ישראל: "אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים" (נא).

אופן חלוקת הארץ (נב-נו)

אחרי מפקד בני ישראל ולפני מפקד הלויים, הכתוב מבהיר כיצד הארץ תחולק לנחלות "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ" (נד) אבל ההחלטה לא תעשה בידי אדם אלא באמצעות 'גורל' – ה' מעורב בחלוקת הנחלות. כיצד יתבצע הגורל? הכתוב לא מפרט והפרשנים נחלקו בעניין הזה.

מפקד בני לוי (נז-סה)

כדי להדגיש שלבני לוי "לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (סב) הם נמנים בנפרד, ודווקא לאחר הפסקה שעוסקת בחלוקת הארץ לנחלות. גם כאן הכתוב סוקר את משפחות שבט לוי, הפעם ללא מנייה של המשפחות אלא רק מספר כולל של השבט "וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה" (סב). בניגוד לבני ישראל, שבהם נמנו גברים בוגרים, בשבט לוי נמנו גם תינוקות – כל זכר מבן חודש ומעלה.