פרקנו ממשיך לספר את מסע בני ישראל במדבר.

המלחמה עם הכנענים (א-ג)

מלך ערד הכנעני שמע "כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" (א) והוא נלחם בישראל ואף לקח שבויים. עם ישראל נדרו נדר לה' "אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם" (ב). ה' שמע לישראל, וישראל ניצחו את הכנעני ועריהם הפכו לשם "חרמה".

פרשה קצרה זו מעלה קשיים מכיוונים שונים ובעיקר מדוע מלך ערד נלחם בישראל, הרי הוא נמצא בנגב והעם נמצאים בעבר הירדן המזרחי? (ראו בפוסט של ד"ר יצחק מייטליס) רשב"ם ובכור שור סבורים שהסיפור הזה הוא מימי המרגלים; רמב"ן סבור שמלך ערד הגיע במיוחד כדי להילחם בישראל.

תלונה והנחשים (ד-ט)

פסקה זו מייצגת את התלונה האחרונה של עם ישראל במדבר, ושוב הם מתלוננים "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקל" (ה). ה' שולח בעם נחשים שנושכים את העם "וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל" (ו). בעקבות המגפה, העם מתחנן בפני משה להסיר מעליו את הנחשים. ה' מצווה את משה להעמיד שרף על נס (במקום גבוה) "וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (ח). ואכן נחש הנחושת מציל את העם ממוות.

המשך המסע (י-לה)

בני ישראל ממשיכים במסע לכיוון ארץ ישראל ובפסקה זו מובאים שלושה אירועים מרכזיים:

1. מציאת באר עם מים ושירת הבאר "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (ז)
2. בקשת ישראל מסיחון לעבור בארצו, המלחמה בסיחון, הניצחון, ושיר הניצחון "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן..." (כז).
3. המלחמה בעוג מלך הבשן וכיבוש ארצו.