תקציר במדבר פרק י"ח

חובת הכהנים: שמירה על הקודש (א-ז)

ה' מצווה את אהרן על שמירת המשכן "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם" (א). השמירה מוודאת שזרים לא יתקרבו אל הקודש , ולא ימותו "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ה).

זכויות הכהנים: מתנות הכהנים (ח-כד)

בפסקה זו הכתוב מפרט את המתנות שלהם זכאים הכהנים, כמו למשל: הקרבנות שעם ישראל מקריב (ע"פ הכללים שכתובים בספר ויקרא), ביכורים, חרם (=רכוש שמוקדש לה'), פטר רחם, בכור בהמה טמאה שניתן לפדות ולהשתמש בכסף (בכור בהמה טהרוה כמו בכור שור, בכור כבש ובכור עז – אין לפדות), ובקיצור "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם" (יט). בסוף הפסקה מזכיר הכתוב שהכוהנים לא נוחלים יחד עם ישראל "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כ).

זכויות הלויים: מתנות הלויים (כא-כד)

הלויים זכאים גם הם להטבות בגין עבודתם בקודש, אך זכאותם נמוכה יותר משל הכוהנים. הלויים זכאים למעשר "הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" (כא). המעשר נחשב כמו הנחלה של הלויים "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה" (כד).

חובת הלויים: מעשר ותרומה (כה-לב)

ללויים יש גם חובות ולא רק זכויות: על הלויים להפריש מעשר מן המעשר שהם מקבלים מעם ישראל "מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (כח).