תקציר במדבר פרק י"ז

פרקנו עוסק בהשלכות של מות קורח ועדתו.

זכרון המחתות (א-ה)

לאחר מות מאתיים וחמישים האנשים, ה' מצווה את משה לומר לאלעזר הכהן, בנו של אהרן, להרים את המחתות ולהפוך אותם ל"רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ" (ג) והם יהוו אות לבני ישראל "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ" (ה).

תלונת עם ישראל והמגיפה בעם (ו-טו)

בני ישראל מתלוננים על משה ואהרן שהם אחראים למות קרח ועדתו. ה' שוב מבקש לכלות את כל העם, ומיד מתחילה מגיפה שפוגעת בעם. משה מצווה את אהרן לקחת מחתה עם קטורת, לשים עליה אש וללכת עמה לעם המותקף. אהרן ממלא אחר ציווי משה "וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (יד). במגפה מתו 14,700 איש.

בחירת אהרן מחדש (טז-כד)

לאחר סיום המגיפה, יש לבחור באהרן מחדש. ה' מצווה את משה לקחת מטה (=מקל עץ) מכל שבט, בסך הכול שניים עשר מטות, לכתוב על כל מטה את שם השבט, ולהניח את המטות לפני העדות "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח" (כ). למחרת מטה אהרן, שמייצג את שבט לוי, פורח "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (כג). המטה נשאר לפני העדות כאות לבני ישראל.

פתיחה לפרק הבא – הסגת גבול במשכן (כז כח)

הפרק הבא עוסק בתפקידי הלויים בשמירה על המקדש בעקבות התלונה של עם ישראלהחוששים שכל התקרבות אל הקדש עלולה להמית: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ. כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְו‍ֹעַ". התשובה תגיע בפרק הבא.