תקציר במדבר פרק י"ב

דיבור מרים ואהרן על משה (א-ג)

מרים ואהרן דברו על משה, ובעצם "עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח" (א). הפרשנים נחלקו לגבי זהותה של האישה הכושית (ראו במדור פרשנות). בנוסף הם אומרים "הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם-בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'" (ב). הכתוב מציין שמשה (לעומת אחיו?) "עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם" (ג).

תגובת ה' (ד-ט)

ה' קורא "פִּתְאֹם" (ד) אל משה ואחיו. הוא יורד בעמוד ענן, ומסביר לאהרן ומרים את ייחודו של משה "פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (ח). מיד לאחר מכן ה' מוכיח את אחי משה: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. וַיִּחַר-אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ" (ח-ט).

עונש מרים (י-טו)

ה' עוזב, ולפתע מרים מצורעת כשלג. אהרן מבקש ממשה מחילה, ומשה צועק אל ה' בקריאת תפילה "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (יג). לאחר שבעה ימים שבהם הייתה מחוץ למחנה, מרים שבה אליו והעם ממשיך במסעו במדבר.