תקציר במדבר פרק ח'

שלושת העניינים שבפרקנו נפתחים בכותרת האופיינית "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר" (א).

העלאת הנרות (א-ד)

המצווה הקצרה המובאת בראשית הפרק קשורה לאהרן "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת-הַנֵּרֹת אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (ב): יש להדליק את הנרות בהטיה אל עבר פני המנורה. הצו הזה מופיע כבר בתיאור בניית המשכן (שמות כ"ה, לז). אהרן מקיים את הצו "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה" (ג).

הקדשת הלויים (ה-כב)

לאחר חנוכת המשכן וההכנות הרבות (הכוללות גם את מפקד הלויים), ה' מצווה את משה לקדש את הלויים לעבודה "קַח אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם" (ו).

בשלב ראשון יש לטהר אותם: להזות עליהם מי חטאת, להעביר תער על בשרם ולכבס את בגדיהם. לאחר מכן יש להקהיל את בני ישראל, שצריכים לסמוך את ידיהם על הלויים "וְסָמְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יְדֵיהֶם עַל-הַלְוִיִּם" (י). בשלב השלישי אהרן מניף את הלוים תנופה לה', והם סומכים את ידיהם על שני פרים: אחד לחטאת ואחד לעולה. לבסוף יכולים הלויים לעבוד בקודש: "וְהִבְדַּלְתָּ אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. וְאַחֲרֵי-כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד" (יד-טו). הכתוב חוזר על מילוי הצו על ידי משה ואהרן.

גיל הלויים המשרתים בקודש (כג-כו)

לאחר הקדשת הלויים, הכתוב מבהיר שניתן לשרת בקדש מגיל 25 ועד גיל 50.