פתיחה לחנוכת המשכן (א-יא)

ביום שבו משה מסיים להקים את המשכן ולמשוח את כליו (כפי שמתואר בספר שמות), נשיאי בני ישראל מביאים "קרבן" משותף: "שֵׁשׁ-עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר" (ג). לגבי הצב הנזכר כאן ראו במאמרו של ד"ר משה רענן. אמנם הכתוב מכנה את מתנות הלויים כ"קרבן", אך מדובר במתנה של הנשיאים: עגלות ובקר לצרכי מסע. ה' מצווה את משה לתת ללויים את מתנת הנשיאים: העגלות והבקר יסייעו ללויים לשאת את מסעם.

קרבנות הנשיאים (יב-פג)

בפסוקים הבאים מופיעים בזה אחר זה קרבנות הנשיאים, שתיים עשרה (!) פעמים. קרבנות הנשיאים זהים לחלוטין. קרבנם מורכב מסולת; קטורת; פר אחד, איל אחד וכבש אחד לעולה; שעיר עזים לחטאת; שני בקר, חמישה אילים, חמישה עתודים וחמישה כבשים לשלמים.

לגבי החזרה המפתיעה של התורה על קרבנות הנשיאים ראו את מאמרו הקצר של ד"ר חגי משגב

סיכום חנוכת המשכן (פד-פט)

"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל" (פד). הכתוב מסכם את כל מה שהביאו הנשיאים.

כעת, לאחר תיאור חנוכת המשכן (שמתוארת בתורה כבר בפעם השלישית), משה יכול לבוא אל הקודש: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (פט).