בשני הפרקים הקרובים באים חוקים שקשורים במידה מסויימת לשמירה וטהרת המחנה. כל פסקה נפתחת בפסוק "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר".

שילוח טמאים מהמחנה (א-ד)

בספר ויקרא נתקלנו בחוקים הקשורים לטומאה ויציאה מן המחנה. כאן הכתוב מזכיר זאת בקצרה ולא עוסק בדרכי הטומאה והטהרה אלא רק אומר שיש להוציא מן המחנה את האנשים הטמאים. הכתוב מזכיר כאן רק שלוש טומאות: טומאת צרעת, טומאת זבות וטומאת מת.

"אשם גזילות" (ה-י)

פרשת "אשם גזלות" מופיעה בהרחבה בספר ויקרא (ה', כ-כו), וכאן הכתוב מחדש שני עניינים: האחד, לפני השבת האשם יש להתוודות על החטא "וְהִתְוַדּוּ אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (ז), והשני, כאשר הנגזל מת, ואין לו גואל, יש להשיב את האשם לכהן.

חוק סוטה (יא-לא)

חוק אישה סוטה הוא למעשה מבחן לאישה שנחשדת על ידי בעלה שהייתה עם איש אחר. מכיוון שמדובר בחשש של האיש, ואין עדים לכך שלכאורה הייתה עם אחר, את המבחן מבצע כהן. הכהן מעמיד את האישה לפני ה', פורע את ראשה, ושם בידה מנחת זכרון שהכין לפני כן. הוא משביע אותה ומסביר לה: 'אם שכבת עם זר – תענשי; אם לא – את זכאית'. הכהן כותב את הדברים ושם אותם בתוך המים, ומגיש לאישה לשתות. מבחן המים מגלה אם האישה זכאית או שכבה עם זר.