תקציר במדבר פרק ג'

פרקים ג'-ד' עוסקים בלויים ובעבודתם. פרקנו מתרכז במפקד הלויים ובפדיית הבכורות הישראליים בלויים.

תולדות אהרן (א-ד)

הפרק פותח בתולדות אהרן (ומשה) "בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת-מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי" (א). הכתוב סוקר רק את תולדות אהרן ללא תולדות משה ומזכיר את ארבעת בניו של אהרן: נדב ואביהוא – שמתו "בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי" (ד), ואלעזר ואיתמר שימשיכו לכהן "עַל-פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם" (ד).

עבודת הלוויים (ה-י)

הפסקות הקרובות נפתחות בפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר". ה' מצווה את משה "הַקְרֵב אֶת-מַטֵּה לֵוִי" (ו) ולהעמיד את הלוויים לפני אהרן "וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ" ובצורה כוללת יותר עליהם "לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן" (ז). בניגוד לבני לוי שיש לקרב אותם אל עבודת הקודש "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (י).

בחירת הלויים (יא-יג)

מסתבר שבחירת הלויים היא לא טריוויאלית. ה' בחר בלויים ולא בבכורות בני ישראל "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל-בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" (יב). הכתוב לא מסביר מדוע בכורות עם ישראל נדחו מלשרת בקודש. בסוף הפרק יובא פדיון הבכורות והעברת העבודה ללויים.

מפקד בני לוי, תפקידי הלוויים, ומפקד הבכורות (יד-מג)

לפני המעבר של העבודה מהבכורות ללויים יש לספור את הלויים והבכורות. כאן הכתוב מביא לא רק את מפקד בני לוי, אלא גם את עבודתם בקודש שתפורט בפרק הבא. סך הלויים הנמנים כאן, מבן חודש ומעלה הוא "שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף" (לט). לאחר הבדיקה של כמות הלויים, יש גם לבדוק את כמות הבכורות: "וַיְהִי כָל-בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם" (מג) – כלומר יש עודף של 237 בכורות על פני לויים – מה עושים עם העודף?

פדויי הבכורות בלויים (מד-נא)

ראשית יש לפדות את הבכורות בלויים, ואף את בהמות הבכורות בבהמות הלויים. לגבי העודף – ה' מצווה את משה "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ... וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" (מז-מח). משה ממלא את צו ה' "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת-כֶּסֶף הַפְּדֻיִם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו עַל-פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה" (נא).