נקודת המפנה בעלילה: נדודי השינה של המלך (א-ג)

בלילה שבין המשתה הראשון למשתה השני נדדה שינת המלך והוא ביקש "לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים" (א). תוך כדי הקריאה בספר, נמצא שמרדכי הציל את המלך ממוות. המלך מברר "מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמׇרְדֳּכַי עַל זֶה" (ג), והמשרתים עונים: "לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר" (ג).

אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ (ד-י)

אחשורוש שואל את המשרתים "מִי בֶחָצֵר" (ד), ועונים "הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר" (ה). המן שהגיע אל המלך כדי לבקש לתלות את מרדכי על העץ שהכין לא דמיין מה יקרה לאחר השיחה עם המלך. אחשורוש שואל את המן: "מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (ו). המן בטוח שהמלך התכוון אליו, ועל כן ענה: "יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ… וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (ח-ט). המלך מבשר להמן שהאיש שהמלך חפץ ביקרו הוא מרדכי: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (י).

המן מעלה על נס את מרדכי (יא-יד)

המן שומע לצו המלך ומקיים את הטקס שהוא עצמו דמיין: "וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מׇרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (יא). מרדכי שב לשער המלך, והמן חזר לביתו "אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ" (יב). המן סיפר למשפחתו ולאוהביו את אשר אירע, והם אמרו לו: "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מׇרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו" (יג). תוך כדי הדברים סריסי המלך מיהרו להביא את המן למשתה של אסתר.

 

כתיבה: נתנאל שפיגל