תקציר אסתר פרק ד'

הפרק בנוי במבנה של דו שיח המתקיים בין מרדכי לאסתר בעקבות הגזירה להשמדת היהודים. מכיוון שאסתר בארמון ומרדכי מחוץ לו, הדו שיח נערך באמצעות מתווך.

קריאת האבל והתמיהה של אסתר (א-ג)

מרדכי שידע על שנעשה קרע את בגדיו ולבש בגדי אבלות "וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה" (א), ואפילו הוא הגיע כך עד לפני שער המלך על אף ש"אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (ב). כמו מרדכי, כך גם היהודים ששומעים על הגזירה - נוהגים באבלות "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים" (ג). אסתר שלא שמעה על הגזירה שלחה למרדכי בגדים ולהסיר ממנו את בגדי האבלות, אך הוא סירב. לאחר מכן היא שולחת את התך שיברר עם מרדכי "מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה" (ה)

תשובת מרדכי והצעתו (ו-ט)

התך יוצא אל מרדכי, וזה מספר לו את מה שאירע. מרדכי מציע שאסתר תיגש אל המלך "לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (ח). התך מעביר את הדברים לאסתר.

ההסתייגות של אסתר (י-יב)

אסתר מסתייגת בנימוק שאי אפשר לגשת סתם כך אל המלך "כׇּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים אֲשֶׁר כׇּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב" (יא), והיא לא נקראה אל המלך במשך שלושים יום. התך מעביר את הדברים למרדכי.

ההתעקשות של מרדכי (יג-יד)

מרדכי מתעקש ומוסר לאסתר שהיא הפתרון למצב של היהודים בממלכה: "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (יד). 

הבקשה של אסתר (טו-יז)

אסתר שומעת את דברי מרדכי ומבקשת שכל היהודים הנמצאים בשושן יצומו במשך שלושה ימים ולאחר מכן היא תיגש אל המלך "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (טז). מרדכי קיבל את דברי אסתר ועשה כן: "וַיַּעֲבֹר מׇרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (יז).

כתיבה: נתנאל שפיגל