הצו לחיפוש מלכה חדשה (א-ד)
"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (א) אחשורוש הבין את שעשה לגבי ושתי "וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ" (על אף שלא כתוב במפורש מה נגזר עליה), ונעריו מציעים למצוא מלכה חדשה: "יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה… וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי" (ב-ד). אחשורוש מקבל את ההצעה, והצו יוצא לרחבי הממלכה.
הבחירה באסתר (ה-יז)
הפסקה נפתחת במיצג על מרדכי: "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מׇרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי", שהוא היה "אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם" (ז), והוא גידל אותה כבתו. בזמן קיבוץ הנערות, אסתר נלקחה אל בית המלך ומיד "וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה" בעיני הֵגָי, שומר הנשים. אסתר מקפידה שלא לספר על קורותיה: "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מׇרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (י). בזמן שאסתר הייתה בארמון, מרדכי מסתובב באזור "לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ" (יא). הנשים עוברות ימים ארוכים של טיפוח "שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (יב), ואף יכולות לבקש כל דבר שיתרום למראה שלהן לקראת הצגתן בפני המלך: "אֵת כׇּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ" (יג). כשהגיע תור אסתר, אין היא ביקשה דבר. כשהמלך ראה אותה, הוא מיד אהב אותה מכל הנשים והכתיר אותה תחת ושתי: "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכׇּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכׇּל הַבְּתוּלוֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי" (יז).
לאחר הבחירה באסתר (יח-כ)
הדבר הראשון שמתואר לאחר הבחירה באסתר הוא המשתה הגדול שנערך: "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכׇל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (יח). מרדכי ממשיך לשבת בשער המלך, ואסתר ממשיכה שלא לספר על מולדתה "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מׇרְדֳּכָי" (כ).
ניסיון הבגידה באחשורוש (כא-כג)
הפרק מסתיים באפיזודה שנראית לא שייכת לכאן, אך תפקידה יתבהר בהמשך העלילה. מרדכי, שממשיך לשבת בשער המלך, מגלה ששני סריסים, בגתן ותרש, מתכננים להרוג את אחשורוש. מיד מרדכי מודיע על כך לאסתר, והיא מדווחת על כך בשמו. בגתן ותרש נענשים "וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ" (כג), והעניין החשוב ביותר: "וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (כג).
כתיבה: נתנאל שפיגל