לאחר שהרעים השתתקו, בפרקים ל"ב-ל"ז מובאים נאומי אליהוא. בפרקנו מופיע הנאום השלישי של אליהוא.
ציטוט טענות איוב (א-ד)
אליהוא שוב מצטט את טענות איוב: "הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵל. כִּי תֹאמַר מַה יִּסְכׇּן לָךְ מָה אֹעִיל מֵחַטָּאתִי" (ב-ג) וזאת כדי להתעמת עם איוב: "אֲנִי אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְאֶת רֵעֶיךָ עִמָּךְ" (ד).
המעשים של האדם לא משפיעים על האל (ה-ח)
אליהוא מציע לאיוב להביט לשמיים ולהסתכל על רוממות האל, ומתוך כך להבין שחטאי האדם או מעשיו הטובים לא משפיעים על האל, אלא רק על האדם עצמו: "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעׇל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ… לְאִישׁ כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן אָדָם צִדְקָתֶךָ" (ו-ח).
ה' שופט צדק ועונה לצדיקים (ט-יג)
הטענה השנייה של אליהוא היא שהאנשים שזועקים לה' לא מתלוננים על קיומו, אלא זועקים זעקה אמיתית, ולכן ה' שומע אותם: "מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים. וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה" (ט-י), אך אדם שזועק לשוא - ה' לא שומע אותו: "אַךְ שָׁוְא לֹא יִשְׁמַע אֵל וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶנָּה" (יג).
חתימה (יד-טז)
בסיום דבריו בנאום זה קובע אליהוא שאיוב הוא מהסוג השני של הזועקים לה', ולכן ה' לא עונה לו: "אַף כִּי תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵל לוֹ. וְעַתָּה כִּי אַיִן פָּקַד אַפּוֹ וְלֹא יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד. וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ בִּבְלִי דַעַת מִלִּין יַכְבִּר" (יד-טז).
כתיבה: נתנאל שפיגל