תקציר איוב פרק כ"ט

בפרקים כ"ז-ל"א מובאים דברי איוב האחרונים לפני המנולוג של אליהוא (ל"ב-ל"ז) ודו השיח בין ה' לאיוב (ל"ח-מ"ב). בפרקנו איוב מתאר ומתרפק על עברו.

יחסי איוב והאל בעבר (א-ו)

כשאיוב מתחיל לתאר את עברו, הוא קודם כל מזכיר את יחסיו עם האל: "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי. בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חׇרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אׇהֳלִי" (ב-ד).

יחסי איוב והסביבה בעבר (ז-יא)

לאחר מכן הוא עובר לתאר את יחס הסביבה אליו. איוב נזכר כיצד היו העוברים ושבים מכבדים אותו כשהיה יושב בשער העיר: "בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי קָרֶת בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי. רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. שָׂרִים עָצְרוּ בְמִלִּים וְכַף יָשִׂימוּ לְפִיהֶם" (ז-ט). ברגע שהיה פותח את פיו, הנגידים היו משתתקים: "קוֹל נְגִידִים נֶחְבָּאוּ וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה. כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי" (י-יא). 

מעשי איוב (יב-יז)

איוב לא רק מזכיר את יחסיו עם ה' ועם הסביבה, אלא גם את מעשיו. בפסקה זו איוב מפרט את מעשי הצדק שלו, ובכך גם מצדיק את דרכיו ורומז על כך שלא חטא: "כִּי אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתוֹם וְלֹא עֹזֵר לוֹ… צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי… אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים וְרִב לֹא יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ" (יב-טז).

סיכום העבר של איוב (יח-כה)

בפסקה זו מובאים כמה עניינים יחד שנותנים תמונה כוללת על החיים של איוב מהעבר. איוב מתאר כיצד קיווה לחיות חיים ארוכים: "וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים" (יח), כיצד בני עמו שמעו לו וכיבדו אותו: "לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ וְיִדְּמוּ לְמוֹ עֲצָתִי. אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ וְעָלֵימוֹ תִּטֹּף מִלָּתִי" (כא-כב) וכיצד היה מקור שמחה לעם כולו: "אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ וְאוֹר פָּנַי לֹא יַפִּילוּן. אֶבְחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם" (כד-כה).

כתיבה: נתנאל שפיגל