תקציר איוב פרק י"ד

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לבין רעיו. בפרקים י"ב-י"ד מובא מענה איוב לצופר.

מדוע ה' נטפל לאדם? (א-ו)

איוב ממשיך את הטענה מהפרק הקודם ותוהה מדוע ה' נטפל לאדם ומעניש אותו, אם האדם הוא יצור חלש ולא חשוב: "אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז. כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמוֹד. אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ" (א-ג).

גורל האדם (ז-כב)

בתחילת הפסקה איוב משווה בין האדם לעץ. בניגוד לעץ שגם אם נכרת יכול לצמוח מחדש: "כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל" (ז), האדם לא יקום אחרי מותו: "וְגֶבֶר יָמוּת וַיֶּחֱלָשׁ וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּוֹ" (י). איוב מדמה בעיני רוחו את תחיית המתים, אם הייתה קיימת: "מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי" (יד), והיחסים בין האדם לאל היו מתוקנים: "תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף. כִּי עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר לֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי" (טו-טז). עם כל זה איוב מודע למציאות ויודע שכל זה אינו אלא חלום: "וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ… וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ. תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ" (יח-כ).

כתיבה: נתנאל שפיגל