תקציר איוב פרק ז'

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקים ו'-ז' מובא מענה איוב לאליפז.

גורל איוב קשה (א-ו)

איוב טוען שגורל כל אדם הוא קשה: "הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו" (א), וגורל חייו קשה עוד יותר: "כֵּן הׇנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לִי. אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף" (ג-ד).

פניית איוב לה' (ז-כא)

אולי כתגובה לעצתו של אליפז פונה איוב לה', אך עם כוונה שונה לגמרי מזאת של אליפז. איוב שואל את האל: "הֲיָם אָנִי אִם תַּנִּין כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר" (יב) - האם אתה ה' רואה בי איוב אויב שיש לשים עליו משמר תמידי? איוב אומר לה' שהוא בוחר להיחנק מאשר להמשיך ולחיות חיי סבל: "וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי" (טו). איוב ממשיך לטעון כלפי האל ושואל מה הערך של האדם אם ה' בוחן אותו בכל רגע ורגע: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְכִי תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. כַּמָּה לֹא תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי" (יז-יט). איוב ממשיך לטעון שגם אם היה חוטא - האם האל לא יכול לסלוח לו?: "וּמֶה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת עֲוֺנִי כִּי עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי" (כא).

כתיבה: נתנאל שפיגל