תקופת האור והשמחה

בצבא, כידוע, הכל מתחלק לשלוש. כך גם אצל מלך-מצביא. שאול הומלך שלוש פעמים, נלחם שלוש מלחמות בחיי שמואל, התנבא שלוש פעמים, ואף נראה לחלק את חייו לשלוש תקופות. יהודה קיל, בפירושו לספר שמואל, מכנה את שלושת התקופות: תקופת האור והשמחה (מלחמה בעמון); תקופת אור וחושך משמשים בערבוביה (מלחמה בפלשתים); ותקופת החושך (ממלחמת עמלק והלאה).
בפרקנו יוצא שאול למלחמתו הראשונה - נגד נחש העמוני אשר עלה על יבש גלעד. בניגוד לרפיון אנשי יבש והעם, אשר נושאים את קולם בבכי, צולחת על שאול רוח ה' והוא מגייס את העם למלחמה. שאול, שחזר לעבודת האדמה לאחר המלכתו, מבין כי זו העת לה הוא נקרא: הוא שוחט את צמד הבקר שלו, מנתחו ושולח את הנתחים בכל גבול ישראל תוך איום מפורש: "אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל - כה יעשה לבקרו" (ז). ואכן, הגיוס מצליח בצורה מופלאה - 330,000 לוחמים מתקבצים בבזק. שאול מחלק את צבאו לשלושה ראשים, אשר מפתיעים את עמון באשמורת הבוקר ומכים בהם מכה נחרצת, כך שעד הצהריים לא נשארו בעמון שניים יחד.
שאול מתגלה כאן במלוא יכולותיו המלכותיות - הוא לא נשבר כשהמצב קשה אלא פונה לפעולה, והוא מוכיח יכולת לגייס את כל העם ולהובילו לניצחון בזכות כשרונו הצבאי. לאחר ניצחון מזהיר זה, קורא שמואל לעם לחדש את המלוכה בגלגל: "וילכו כל העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל" (טו). בטקס זה חוזר שמואל ומוכיח את העם על בקשת המלוכה, אך מאשר את בקשתם מתוך תקווה שיעבדו את ה' בכל לבבם. פרק זה במלוכת שאול נחתם במילים: "וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאוד" (טו).
את תחושת ההצלחה מבטא הכתוב בשימוש חוזר בשורש "עלה" (מופיע שבע פעמים בפרקים ט'-י') ובתיאורי "יום" ו"שחר" (מופיעים תשע פעמים בפרקים ט'-י'). תקופה זו ארכה כנראה כשנה (תמורה טו ע"א), ולאחריה מתחילה תקופה חדשה בתולדות ממלכת שאול.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון