תפילת הרבים

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס" (איוב ל"ו, ה). 

שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תמו (תתפז)
שאין הדבור היוצא מפי הצבור יחד דומה לדיבור היוצא מפי היחיד, דכתיב: "הן אל, כביר לא ימאס" (איוב ל"ו, ה). לפי שהקול היוצא מפי הרבים הוא חזק ויש בו כח לבקוע כמה אוירים עד שעולה למעלה. ועל כן נהגו כל ישראל להגביה קולם בסליחות ותחנונים וקוראים בקול גדול, מה שאין כן בקולו של יחיד. והדבר נראה בחוש שהקול יחידי אפילו שיהיה חזק אינו נשמע למרחוק וקול הרבים אף על פי שלא יהיה כל כך חזק נשמע למרחוק לפי שהקולות מחזיקים זה את זה. 

רדב"ז - רבי דוד בן שלמה אבן זמרא נולד בספרד בשנת ה"א רל"ט (1479) ונפטר בשנת ה"א של"ג (1573) בצפת. רוב ימיו חי במצרים והיה לראש הקהילה שם. חיבר פירוש למשנה תורה לרמב"ם וכתב אלפי תשובות.