הרבה תמונות יכולות להתחבר למושג תפילה: ידיים פרושות, אדם נושא עיניו לשמים, אדם כורע על ברכיו. כיצד מצטיירת התפילה מדבריו של ירמיהו בפרקנו?

 

להתפלל. הרבה תמונות יכולות להתחבר למילה הזו. ידיים פרושות, אדם נושא עיניו לשמים, אדם כורע על ברכיו. סוגיית התלמוד במסכת ברכות (דף כו) מספקת לנו כמה תמונות שונות של תפילה. האחת מהם קשורה לפרקנו.

ירמיהו מנבא נבואת פורענות שתבוא על העם, ובתוכה, דברי אלוקים הפוקד על ירמיהו:
"וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה
וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה
וְאַל תִּפְגַּע בִּי
כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ" (טז).

"אל תפגע בי" אומר אלוקים. הפרשנים יסבירו - אל תפציר בי. השימוש במילה 'פגיעה' כביטוי לתפילה מאפשר לחשוף פן מיוחד בתפילה. אולי זה מה שקורה בסוגיה הבאה.

סוגיית התלמוד מחברת את שלוש התפילות הנהוגות מדי יום, לשלושת האבות. אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תיקן תפילת מנחה, יעקב תיקן תפילת ערבית. מניין שיעקב הוא שתיקן תפילת ערבית? אומר התלמוד:

"יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם" (בראשית כ"ח, יא)
ואין פגיעה אלא תפלה
שנאמר "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי" (ירמיה ז', טז)".

התלמוד בוחר את הפסוק המתאר את הגעתו של יעקב אל 'המקום'. יעקב בורח מביתו מפני עשיו אחיו. הערב יורד, והוא 'פוגע' במקום ומחליט ללון בו. המילה 'פגיעה' בהקשרה המקומי תתפרשׁ כ'פגישה'', יעקב פוגש במקום, מגיע אל המקום, ולן בו. 'המקום' מסתבר כמקום שבו חווה יעקב חווית התגלות. מה שמאפשר למדרש לראות באותה 'פגיעה' משהו שהוא מעבר לפגישה מקרית. ה'פגיעה' מתפרשת לאור הפסוק מירמיהו כתפילה. ואולי המילה 'מקום' מתפרשת לאור משמעה הנוסף - 'מקום' ככינוי לאלוקים. לאור הפסוק מירמיהו הופכת הפגיעה במקום לתפילה לאלוקים.

אך ייתכן שלא רק הפסוק על יעקב מקבל משמעות חדשה, אלא גם הפסוק מירמיהו. ייתכן שכמו שהפגישה של יעקב עם המקום מוארת לאור הפסוק בירמיהו והופכת לתפילה, כך גם הפגיעה של ירמיהו הופכת לפגישה. כאשר מתיכים את שני הפסוקים, מספר בראשית ומספר ירמיהו האחד אל תוך רעהו, הופכת התפילה לפגישה.

אלוקים מורה לירמיהו לא להתפלל ולא לשאת רינה ותפילה, וגם לא לפגוש בו. התפילה כאן הופכת לזירה של מפגש בין האדם לא-לוהי. האדם בתפילה זו לא נושא ידיו לשמים, ולא כורע על ברכיו; בתמונת תפילה זו האדם ניצב ופוגש את הא-לוהי.

מה טיבה של תפילה שהיא פגישה? עם מי נפגשים? מה מעמדם של הנפגשים? המחשבה על תפילה כפגישה מאפשרת לחשוב מחדש על היחסים שבין האדם לאלוקים.

באדיבות אתר 929