תעלומת מלחמת ערד

לאור המחלוקת הקיימת בדברי חז"ל והראשונים ביחס למיקומה של ערד, עלינו לנסות להכריע בעניין לאור הממצא הארכאולוגי.
בצפון מזרח הנגב, על גבול מדבר יהודה, נחפרה גבעה שכונתה בערבית 'תל עראד'. אתר זה מזוהה עם ערד המקראית הן בשל הדמיון בשם, והן בשל הכתוב ברשימת מקומות בארץ ישראל ('אונומסטיקון'), שם מוזכר אתר בשם 'ערד' המצוי במרחק ארבעה מילין מ־moleatha, הוא 'תל מלחתא' הנמצא אכן כ־4 ק"מ מתל ערד. זאת ועוד, בחפירות שנערכו בתל ערד, בשכבה המתוארכת לימי הבית הראשון, התגלתה קערה עליה חרות השם 'ערד' שבע פעמים.
לכאורה זיהוי מבוסס כל כך מספיק על מנת לקבוע כי ערד המוזכרת בפרשתנו היא אותו תל ערד שנחפר, ומכאן שערד אכן נמצאת בנגב שממערב לירדן. אולם, באתר לא נמצאו ממצאים המעידים שהתקיים בו יישוב בתקופת הברונזה התיכונה או המאוחרת, תקופות המתוארכות לימי יציאת מצרים וכיבוש הארץ. באתר נמצאו ממצאים רק מתקופת הברונזה הקדומה, שקדמה ליציאת מצרים בלמעלה מאלף שנה, או מתקופת הבית הראשון, המאוחרת מאות שנים לכיבוש הארץ.
ייתכן שהדברים מתבהרים מתוך כתובת שהתגלתה במצרים, אלפי קילומטרים מארץ ישראל, באתר בשם 'כרנך'. על גבי קיר של מקדש מצרי נמצאה כתובת ארוכה ומפורטת המתארת מסע מלחמה שערך מלך מצרי בשם שישק אל ארץ ישראל. ברשימת הערים אותן הוא טוען שכבש מצוינות שתי ערים בנגב בשם ערד: 'ערד רבת' ו'ערד לבית ירוחם'. עולה אפוא שבזמן מסע שישק, כחמש שנים לאחר מותו של שלמה המלך, היו בנגב שני יישובים בשם ערד. אם כן, ייתכן שהאתר שנחפר בתל ערד אכן קרוי ערד, אך אין הוא זהה למקום המוזכר בפרשתנו הקרוי אף הוא ערד.
כיום ישנם חוקרים המזהים את ערד שבפרשתנו עם אתר בשם 'תל מלחתא', אותו ציינו לעיל. הממצאים באתר זה, בניגוד לאלו שנמצאו בתל ערד, מתוארכים לתקופת הנדודים במדבר וכיבוש הארץ.
לגופו של עניין, נדמה כי המחקר הארכאולוגי עדיין לא הצליח לגלות כיצד ומדוע הגיע מלך ערד להילחם עם ישראל מאות קילומטרים דרומה למקום מושבו, אלא אם כן יתגלה בעתיד כי הייתה עיר נוספת בשם 'ערד' בסמוך לארץ אדום.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר