תנאי כפול ומכופל

משה משתכנע בצדקת דבריהם של בני גד ובני ראובן, אבל הוא מעוניין להדגיש את התחייבותם, ואת זאת הוא עושה באמצעות מערכת התנאים הידועה בכינוי 'תנאי בני גד ובני ראובן', שנעשתה מודל לניסוח תנאים בעולם ההלכה. הדבר הבולט ביותר בתנאים אלו הוא 'התנאי הכפול': משה מציין הן מה יקרה אם יקיימו בני גד ובני ראובן את התחייבותם הן מה יקרה אם לא יקיימוה. ואולם, מתברר שהתנאי הכפול גופו מוצג בכפילות, ומסיבה כלשהי התורה חוזרת עליו פעמיים: תחילה אומר משה את התנאי לבני גד ובני ראובן, ולאחר מכן הוא חוזר עליו באוזניהם של אלעזר הכוהן, יהושע בן נון וראשי אבות המטות. 
עיון בשני הניסוחים של התנאי מגלה שיש ביניהם הבדל משמעותי. בניסוח הראשון משה אומר לבני גד ובני ראובן שאם לא יקיימו את התנאי, ייחשב להם הדבר לחטא: "וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם" (כג); מכאן ניתן להבין שביטול התנאי יהיה חטא לה', אך לא יבטל את ירושת עבר הירדן המזרחי. לעומת זאת, למנהיגי ישראל משה אומר במפורש שביטול התנאי יגרום לביטול העִסקה כולה: "וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ל). מה טעמו של הבדל זה?
נראה, שבדרך זו מבקש משה להדגיש את שני הפנים שבקיום התנאים – כלפי שמיא וכלפי ישראל, וכפי שהוא אומר במפורש: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (כב). בדבריו לבני גד ובני ראובן משה מחדד את ההיבט שבין אדם למקום, ועל כן הוא חוזר בהם שש פעמים על שם ה'. אם לא יֵצאו בני גד ובני ראובן למלחמה לפני ה', יהיה בזה חטא כלפיו, שכן בכך יבטאו חוסר אמונה בה' וביכולתו להוריש להם את הארץ – כשם שעשו המרגלים שהזכיר משה בדבריו הראשונים אליהם. ואולם, חטא זה אינו חמור דיו לשלול מהם את הנחלה שביקשו.
בדבריו למנהיגי ישראל משה מדגיש את הצד השני של המטבע: החטא שבין אדם לחברו. בניסוח זה מוזכר שם ה' רק פעם אחת, והדגש המרכזי בו הוא על השותפות עם בני ישראל: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (כט-ל). אם לא יעברו בני גד ובני ראובן למלחמה עם ישראל, יחטאו בחטא המוסרי שהדגיש משה בתחילת דבריו: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!" (ו). חטא זה אכן מצדיק את שלילת הנחלה מהם לחלוטין.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון