כשנמצאים במחנות ההשמדה בפולין, ליד אפרם של יהודים שנטבחו שם אי אפשר שלא להיזכר בנבואת יחזקאל, בעפר ועצמות יבשות הקמים לתחייה בדמותו של 'חיל גדול מאד מאד' - צה"ל.
וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד: וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ: לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: (י-יב)
כשאני נוסע מביתי שבגוש עציון לירושלים בכביש המנהרות החפורות מתחת לרכס בית ג'אלא ובגשר שביניהן העובר מעל ערוצו העמוק של נחל רפאים, איני יכול שלא להיזכר בנבואתו של ישעיהו (מ'):
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'.
הנבואה קורמת עור וגידים לעינינו בואכה בית ה' גם בלא שינויים קוסמיים מחוץ לגדרי הטבע, אלא במסגרת ההתפתחות הטכנולוגית האיטית וההדרגתית.
כשאני נוכח בחופה במאהל השמחות שבכפר עציון, איני יכול שלא להיזכר בדבריו, שנראו בזמנו מופרכים ובלתי אפשריים של ירמיהו (ל"ג):
כֹּה אָמַר ה' עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת
כשנכחתי פעם במצעד ובטקס של יחידת צה"ל ביער בפולין על אפרם של יהודים שנטבחו שם לא יכולתי שלא להיזכר בנבואת יחזקאל שאנו עוסקים בה, בעפר ועצמות יבשות הקמים לתחייה בדמותו של 'חיל גדול מאד מאד', ובמקרה דנן – צה"ל.
אדם ששאיפת הריאליזם שלו עשויה להעבירו על אמונתו, יתקשה להאמין בתחיית המתים, באפשרות שעצמות יבשות יהפכו לבני אדם מהלכים. אך גם אדם כזה יאמין בתחיית עם ישראל בארצו כעבור אלפיים שנה, משום שראה זאת בעיניו, והוא יתאמץ לתת לכך הסבר 'ריאלי' היסטורי.
אך הנביא נוטל את תחיית המתים כמשל לתחיית עם ישראל בארצו. בדרך כלל המשל הוא הסיפור המובן והריאלי והנמשל הוא החידוש. בפי הנביא בנבואתנו תחיית המתים של עצמות יבשות היא הדבר הפשוט. החידוש מכוח תחיית המתים הוא, שגם עם ישראל מסוגל לשוב לארצו ולחיות בה. זה החידוש שאנו זוכים לו היום בעינינו.