תורת חיים

"עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ. הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה" (משלי ה', כב-כג)

שמות רבה (וילנא) פרשת תצוה פרשה לו סימן ג 

... ראה היאך דברי תורה מאירין לאדם בשעה שעוסק בהן, וכל מי שאינו עוסק ואינו יודע הוא נכשל. 

משל למי שעומד באפילה, בא להלך מצא אבן ונכשל בה, מצא ביב נופל בו הקיש פניו בקרקע, למה? שלא היה בידו נר,

כך הדיוט שאין בידו דברי תורה, מצא עבירה ונכשל בה ומת, שכן רוח הקודש צווחת (משלי ה', כג) "הוא ימות באין מוסר", ואין מוסר אלא דברי תורה שנאמר (שם ד', יג): "החזק במוסר אל תרף", למה הוא מת? לפי שאינו יודע בתורה והולך וחוטא שנאמר (שם ד', יט): "דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו",

אבל אותם שעוסקים בתורה הם מאירים בכל מקום. משל למי שעומד באפלה ונר בידו וראה אבן ולא נכשל, ראה ביב ולא נפל למה? על שהיה בידו נר שנאמר (תהלים קי"ט, קה): "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", וכן (משלי ד', יב): "אם תרוץ לא תכשל".

שמות רבה - מדרש אגדה לספר שמות. המדרש מורכב משני חלקים (חלק א - על פרקים א'-י'; חלק ב - על פרקים י"ב-מ') השונים זה מזה באופיים והם נוצרו, ככל הנראה, בזמנים שונים. החלק הראשון מאוחר יותר לשני והוא כנראה קיבל את צורתו הסופית רק לאחר המאה ה-11 אם כי נשתמרו בו בוודאי גם מדרשים קדומים. בחלק הראשון מובאים פירושים כמעט לכל פסוק בעשרת הפרקים הראשונים של הספר. החלק השני הוא חלק מספרות 'מדרשי התנחומא' העוסק בפסוקים הראשונים של כל 'סדר מקראי', סדר הקריאה שהיה נהוג בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)