מדוע בחר הנביא לכנות את עם ישראל בשם "תולעת יעקב" (יד)? האם אין תיאור שכזה משפיל את עם ישראל חלילה?
הגויים עובדי האלילים עומדים למשפט לפני הקב"ה על כך שעבדו עבודה זרה במהלך כל השנים. בבואם להישפט לפני ה' הם מנסים לחזק אחד את השני. הנביא לועג להם ומתאר כיצד גם בעת המשפט אין הם מתפכחים מטיפשותם וממשיכים לחזק את הפסל באמצעות פטיש ומסמרים במקום להבין שלא תהיה להם כל תועלת מהאלילים מעשי ידיהם.
כנגדם יעמוד עבדו של הקב"ה איתן ויקבל את חסותו של הקב"ה שמחזק אותו ומאמץ אותו לבל יבוש מפני אלו המבקשים את רעתו ומבזים אותו. אולם, למרבית ההפתעה מכנה הנביא את עם ישראל 'תולעת' שזהו ביטוי שנשמע כמבטא השפלה וזלזול. כיצד מסתדר כינוי זה עם העובדה שהקב"ה בא לחזק ולעודד את ישראל?
חלק מהמפרשים הסבירו כי הנביא מתייחס למצבם של ישראל בין האומות שאינם אלא כתולעת קטנה שבזים ורומסים אותה והקב"ה מבקש להרימה ולהעצימה ולשנות את התייחסות הגויים אליה. אולם, דומה גם כי בכינוי זה מבקש הנביא להדגיש תכונה חיובית של ישראל.
המכילתא דרבי ישמעאל (בשלח מסכתא דויהי פרשה ב) דורשת זאת כך: "מה תולעת זו אינה מכה את הארז אלא בפה כך אין להם לישראל אלא תפלה". כלומר, התולעת שאמנם חלשה פיסית יש לה כוחות בלתי נתפסים בפיה והיא יכולה להחריב בתים ועצי ארזים בכוח זה, כך ישראל יכולים להתמודד מול כל הגויים באמצעות כוח התפילה והתורה שלהם.
'תולעת יעקב' זהו ביטוי לכוחם הרב של ישראל שאף שנראה כי בפן החומרי אינם חזקים כל כך הרי שהכוח הרוחני שלהם הוא בעל עוצמה רבה. יש לזכור זאת, להעצים את הכוח הזה ולהשתמש בו כנגד כל אויבי ישראל.