"הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ. אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם. וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה' בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר עֵד" (שמואל א י"ב, ג-ה)
ספרי דברים פרשת דברים פיסקא ב ד"ה דבר אחר
ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה:
כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו,
ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו,
ושלא יהא בלבו עליו,
וכדי שיפרשו ממנו בשלום שהתוכחה מביאה לידי שלום...
וכן אתה מוצא בשמואל שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר: "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו... ויאמרו לא עשקתנו וגו' ויאמר אליהם עד ה' בכם... היום... ויאמר עד".
ספרי דברים - מדרש תנאים לספר דברים מבית מדרשו של רבי עקיבא. הוא מכונה, יחד עם שאר מדרשי התנאים, 'מדרש הלכה' משום שיש בו עיסוק נרחב בהלכה (מה שאין כמעט במדרשים מתקופת האמוראים) אולם יש בו גם הרבה דרשות אגדה. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)