הדמיון בין שתי המצוות האחרונות בנאומו של משה, מקרא ביכורים ווידוי מעשרות, בולט. אולם ישנו גם הבדל מהותי ביניהן. הראשונה היא ביטוי להודאה על הארץ, על מה שהיה, ואילו השנייה, מתמקדת בעתיד, בחובה להמשיך ולקיים מצוות כתנאי להיאחזות בארץ.
בפרקנו מופיעות שתי המצוות האחרונות שמזכיר משה בנאום המצוות שהחל בפרק ה', המכונות על ידי חז"ל – מקרא ביכורים (א-יא) ווידוי מעשרות (יב-טו).
ניתן לעמוד בנקל על המשותף לשתי המצוות. שתיהן עוסקות בחיובים המוטלים על האדם להביא מתוך היבול שהוא מצמיח – את ראשית פרי האדמה, שאותו הוא נותן לה', ואת המעשר, שאותו הוא מביא לחסרי הרכוש והממון. בשתי המצוות קיימת גם דרישה מיוחדת מן האדם, להצהיר בפיו שהוא קיים את המצווה (י; יג-יד).
עם זאת, בולט גם ההבדל שבין שתי המצוות: פרשת הביכורים עניינה הודאה לה' כשלעצמה, על כך שה' נתן לעם ישראל "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (ט), וממילא, גם על "רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'" (י). תכלית מצווה זו מפורשת – "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ" (יא). לעומת זאת, בפרשת וידוי מעשרות קיימת גם תפילה לעתיד: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (טו).
מסתבר אפוא, ששתי המצוות מבטאות שני פנים שונים של הכניסה לארץ. בפרשת הביכורים, האדם סוקר את ההיסטוריה שעברה על עם ישראל, מן הירידה מהארץ ועד לרגע שבו הוא זוכה להביא מפירותיו אל המקום אשר יבחר ה'. מנקודת מבט זו, הכניסה לארץ הייתה סוף הדרך הארוכה, וכעת, כשעם ישראל הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הוא יכול להביט לאחור בסיפוק, להודות לה' על העבר, ולהתחיל לחיות את חייו הטבעיים כעם.
ברם, כאן בדיוק מגיעה פרשת וידוי מעשרות, המשנה את נקודת מבטו של האדם. הכניסה לארץ אינה רק נקודת סיום, אלא גם נקודת פתיחה – לקיום המצוות, שכפי שמודגש לאורך כל ספר דברים, עיקרו הוא בארץ ישראל. הנאת האדם מיבולו אינה מחייבת אותו רק להודות לה', אלא גם לשתף בו את מי שאין לו. החיים הטבעיים בארץ מחייבים לא רק תודעת הכרת הטוב כלפי ה', אלא גם מחויבות חברתית ופיתוח חברה ערכית ומוסרית. אשר על כן, דווקא בפרשה זאת מודגשת גם ההסתכלות כלפי העתיד, והתפילה לברכת ה' גם בהמשך הדרך.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת