כיצד הושע בן אלה הביא על עצמו את האסון? כיצד הרשה לעצמו שלא לשמור על התנור הלוהט והביא לחורבן שומרון?
"כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד־חֻמְצָתוֹ׃ יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת־לֹצְצִים׃ כִּי־קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל־הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה" (ד-ו)
לפנינו תמונה מוזרה ומדאיגה של מאפיה שתנוריה כבר היו מוסקים ומוכנים לקבל את הבצק התפוח, אך האופה שובת – במקום ללוש את הבצק "עד חמצתו" הוא מארגן מסיבת שיכורים-מנאפים בתוך המאפיה. כטוב לבם ביין ישנים האופה עם כל חבר מרעיו, ובבוקר מתעוררים – והנה שריפה במאפיה! הנמשל שאליו חותר הושע כמעט מובן מאליו.
המאפיה היא שומרון בימיה האחרונים. התמונה מסמלת את מצבה המדויק של הממלכה, על מנהיגיה ושריה, המנאפים, ההוללים והשיכורים. האופה הנרדם עמם בשכרותו הוא כמובן המלך עצמו. הפקרת תנור בוער תביא בהכרח לאסון על הבית כולו. כל אחד מבין זאת, ואף על פי כן הרשו לעצמם שליטי שומרון לאבד את העירנות ולהחריב על עצמם את ביתם.
הושע בן אלה הרים ראש וניסה להקים שוב ברית אזורית עם מצרים נגד אשור, כאילו היה מלך בעל משקל, אולם סביבו רק עדת חנפים שהתעמרו בעם, התהוללו עם המלך ולא עשו דבר לעצור את האש. בינתיים התכונן שלמנאסר למצור הסופי על שומרון, עד הכנעתה והגלייתה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'שמונה נביאים בעבותות אהבה', בהוצאת ידיעות ספרים