שקיפות

"כבוד אלוקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר" (ב)

מי הם ה"מלכים" הללו ומהי אותה חקירה שאנחנו צריכים לנהל בעניינם?

פרשת פקודי מפרטת מה הם החומרים שנאספו לטובת הקמת המשכן, ויורדת לפרטי פרטים. על הפסוק "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" (שמות ל"ח, כא), נאמר במדרש רבה: "שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְמַנִּין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוֹת מִשְׁנַיִם. וַהֲרֵי אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה משֶׁה גִזְבָּר לְעַצְמוֹ, וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר אֵין מְמַנִּין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה משֶׁה גִזְבָּר לְעַצְמו,ֹ הוּא קוֹרֵא לַאֲחֵרִים וּמְחַשֵּׁב עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן". אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה". עַל יְדֵי משֶׁה בְּיַד אִיתָמָר".

אפילו משה, אומר המדרש, זה שעליו אומר הקב"ה "בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר י"ב, ז), הקפיד שיהיה מישהו עימו כשהוא עוסק בכסף. נדמה שמדובר באחד ממופעי השקיפות המרתקים והקדומים שראינו.

הנטייה הטבעית שלנו היא לראות בשקיפות כלי חשוב למלחמה בשחיתות, וזהו בוודאי עניין נכון. ככל שנדע יותר, נוכל לגלות יותר, נוכל לחשוף יותר, ועל ידי כך גם יקל עלינו לבער את הרע מקרבנו. אלא שנדמה לי שיש בשקיפות מעלה גדולה אף יותר מהכלים שהיא נותנת בידנו כדי להילחם למען ניקיון הכפיים, והיא טמונה בתרומה שיש בכוחה להעלות לאמון הציבור בשלטון.

השקיפות מעניקה לאזרח תחושה של בטחון שלא עובדים עליו, שלא מרמים אותו, שלא גונבים לו. הידיעה שמעשיהם של מנהיגיו, פעולותיהם, ספרי החשבונות שלהם ופנקסי התרומות שלהם פתוחים בפניו, יש בה כדי להפוך אותו לאזרח מאמין יותר ושותף יותר. אזרח שיודע שאם מי מראשי המדינה יסור ימין או שמאל מהדרך הטובה, ניתן יהיה להבחין בכך בקלות יתרה. 

אך מה קורה כשהכל נעשה במחשכים? טבעו של האדם מביא אותו לחשוש שבכל מקום שבו הוא איננו יודע מה קורה, יש משהו שמישהו מבקש להסתיר ממנו. ומקום שבו הפרט חושש באופן תמידי שיש משהו שנבחריו או פקידיו מסתירים ממנו, הוא מקום שבו איש לא מאמין לאיש, וכולם חושדים בכולם, ולאף אחד אין אמון באף אחד. מקום כזה, דרכו אל התהו ובהו, קצרה.

באדיבות אתר 929