שפן הסופר היה מהמקורבים ביותר ליאשיהו מלך יהודה. מגיל צעיר השפיע עליו, הדריך אותו בכל מעשיו וחינכו למלוכה ברוח התורה.
זכה שפן שהכירו לו חז"ל טובה והתייחסו כלפיו בהערצה. אמרו חז"ל: "מה אילו לא עמד שפן בשעתו, עזרא בשעתו, ר' עקיבא בשעתו - לא הייתה תורה משתכחת?!" (ספרי דברים פרשת עקב, מ"ח).
בן שמונה היה יאשיהו במלכו. מסתבר שעד שהתבגר, עד שהגיע לשנתו הטו-טז, התנהלו ענייני הממלכה על ידי מועצה מטעם "עם הארץ" (מלכים ב כ"א, כד וכן בדברי הימים ב ל"ג, כה) – ראשי הישוב שנטלו את השלטון לידם לאחר רצח המלך אמון. מועצה זו נשארה על יד המלך-הנער והדריכה אותו בכל תפקידיו; ניתן לומר שבראש המועצה עמדו שני אישים נודעים: חלקיהו הכהן הגדול ושפן סופר המלך.
בשנות חייו הראשונות של יאשיהו, בארמון סבו מנשה ואחר כך בארמון אביו אמון לא יכול היה לקבל ידע כלשהו על תורת משה, להיפך - בימיהם פרחה העבודה זרה בצורות שונות, כנעניות, אשוריות ועוד. באווירה זו לא יכול היה לקבל ידיעה והשראה מן התורה. ואם אנו מוצאים כי בעודנו נער, החל לנקות את העיר והמקדש מכל עבודה זרה – וכי הוא אף הרחיק לכת ועשה כן גם בערי מנשה ואפרים - ברור שהיה מי שלימד אותו והשפיע עליו והדריך אותו בכל מעשיו אלה, והוא כנראה שפן הסופר, שנעזר גם בחלקיהו הכהן הגדול.
שפן היה מדינאי בן מדינאי. הכתוב מכנה אותו סופר המלך. אולם, אין הכוונה למי שכותב מפי המלך, אלא זהו האיש הקרוב ביותר למלך בתפקידיו המלכותיים כל יום ויום, שפן, כחבר מועצת המלך מימיה הראשונים, חינך את בן המלך הצעיר למלוכה ברוח התורה. משפן הסופר יצאה היוזמה להרוס ולהשמיד את כל תשמישי העבודה זרה ולהחזיר למקדש בירושלים את מעמדו ואת כבודו. שפן התהלך לצדו של יאשיהו כל הימים וכשהזדקן ירש את מקומו בחצר המלך בנו אחיקם.
בני שפן משולבים היו בחוג העלית החברתית והמדינית, מרביתם מדינאים, ובכוח תפקידם עמדו לימינם של נאמני ה' גם בשנים שהמלך וביתו שקועים היו בעבודה זרה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת