שפיכות דמים מונעת את בניית המקדש

בספר דברי הימים מופיעים פעמיים הסברים של דוד לאנשים אחרים מדוע לא בנה את בית המקדש.  בשני המקומות רומז דוד באופן ברור לחזון נתן ומשתמש בביטויים המופיעים בו, אך ההסבר שדוד נותן שונה מההסבר הנאמר באופן ישיר מה', בחזון נתן.

תחילה אומר דוד את הדברים לשלמה בנו:

"וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (דה"א כ"ב, ח).

ובהמשך אומר זאת דוד לכל העם:

"...וְהָאֱ-לֹהִים אָמַר לִי לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה וְדָמִים שָׁפָכְתָּ..." (שם כ"ח, א–ז).

מה פשר תופעה זו? מדוע אמר דוד סיבה שלא נזכרה בחזון נתן? רד"ק, בפירושו לדברי הימים א כ"ב, מציע שתי אפשרויות עקרוניות להסבר התופעה:

אפשרות אחת היא שסיבה זו אכן לא נאמרה לדוד, ואף על פי כן הוא חשב שזו בעצם הסיבה האמתית;

ואפשרות שניה היא שהדברים נאמרו לדוד בנבואה אחרת, שלא פורשה בספר שמואל, ויש, אם כן, כמה סיבות מדוע מנע ה' את דוד מבניין הבית.

יש להבין מה הקשר בין היות דוד איש מלחמות, והדמים ששפך, לבין מניעתו מבניית המקדש. גם כאן מציע רד"ק שתי אפשרויות:

מצד אחד, יש כאן ביקורת על דמים ששפך דוד שלא כדין: דמו של אוריה החתי, שעליו יש לו האחריות הגדולה ביותר; דמם של כוהני נוב, שדוד עצמו קיבל עליו את האחריות למותם, כפי שאמר לאביתר, השריד היחיד שנותר מן העיר, "אָנֹכִי סַבֹּתִי בְּכָל נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ" (שמ"א כ"ב, כב); וגם דם גויים, שנראה לעתים כי דוד שפך יותר מכפי הצורך (עיין במיוחד שמ"א כ"ז).

אפשרות שניה היא, שייתכן שאף אם הדמים הללו נשפכו כדין, ודוד אינו אשם בהריגה, הרי עצם עיסוקו בשפיכות דמים, ולוּ גם מוצדקת, מונע ממנו לבנות את בית המקדש. בית המקדש מייצג אידֵאה של שלום, ואי אפשר לו שייבנה על ידי איש מלחמות.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון