מהו "שגיון" (א)? מיהו כוש בן ימיני? ומה פשר בקשתו של דוד מה'?
"שגיון לדוד, אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני" (א).
"שגיון" היא מילה יחידאית ופירושה לא ברור. התיבה נמצאת בלשון רבים בתחילת תפילת חבקוק בפרק ג': "תפילה לחבקוק הנביא, על שגיונות", ושם משמעה ככל הנראה כלי נגינה. לפי זה, שגיון כאן הוא כנראה סוג של ניגון או כלי זמר.
יש המוצאים באכדית תיבה דומה שמשמעה תחינה או וידוי שהיו אומרים במקדש. בסורית קיימת המילה סוגיתא במובן: שיר.
חז"ל דרשו: בקשת סליחה על שגגות.
מיהו כוש בן ימיני הנזכר בכותרת? כוש בן ימיני אינו נזכר עוד במקרא.
המלבי"ם מבאר שכוש היה מאויבי דוד, ומה שקרה איתו לא סיפר המקרא בספר שמואל.
חז"ל דרשו שהוא שאול המלך שהיה משבט בנימין ורדף את דוד.
בספרי בהעלותך פרשה צ"ט ובמדרש תהלים דרשו: "וכי כוש היה? אלא מה כוש משונה בעורו כך שאול משונה במעשיו".
כוש הוא כינוי של גנאי. כיוון ששגה דוד בכך שכינה את שאול כוש על כן נקרא המזמור שגיון.
רש"ר הירש מבאר: שגיאה הייתה ביד דוד ששר לה' שיר התגלות בעקבות הכושי שיצא מחוטר בנימין.
המזמור הוא תפילת אדם שאויביו רודפים אותו ומתנכלים להמיתו. הרודפים היו תחילה בעלי בריתו, אלא שבגדו בו. הוא רואה עצמו בסכנה בגלל הרדיפות המכלות אותו ובעקבות ההשמצות של אלה הטופלים עליו עלילות שקר. המשורר מעיד על עצמו שאינו רשע ואומר כי אילו אכן היה רשע כפי שמעלילים עליו, אם גרם רעה לאלה שהגו לו שלום, אם שלם רעה תחת טובה למי שדרש את שלומו וטובתו, אם עשה כך, מן הראוי היה שה' יסגירהו בידי אויביו:
"ה' אלוהי, אם עשיתי זאת, אם יש עול בכפי, אם גמלתי שולמי רע, ואחלצה צוררי ריקם, ירדף אויב נפשי, וישג וירמוס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה" (ה-ו).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת