שערי תפילה לא ננעלו

המאבק ללא פשרות, בין נביאי ה' ותופשי התורה לבין עובדי האלילים, מקבל ביטוי נרחב בכל חלקי התנ"ך. תהום פרושה ביניהם. הכתוב אומר על כל מלך ההולך בדרך ה': "ויעש הישר בעיני ה'", ועל מלך העובד אלילים: "ויעש הרע בעיני ה'". ישר לעומת רע – אין אפשרות לחבר ביניהם. התורה ונביאי ה', תוקפים ללא פשרות את עבודת האלילים שפשתה בעם ישראל ובמנהיגיו. מי שעובד אלילים נחשב כמי שמכחיש את מציאותו של הקב"ה, וכאילו הוא כופר בכל התורה כולה.

אבל, בפרק י"ג אנו מופתעים לגלות שהאבחנה הנ"ל, לכאורה, אינה חדה כלל, הן מצד החוטאים – עובדי האלילים, והן מצדם של ה' ושל נביאו, אלישע - הנערץ כל כך על ידי כל חלקי העם. שני המלכים משושלת יהוא, יהואחז ובנו יהואש, שגם עליהם נאמר שעשו הרע בעיני ה', פועלים בניגוד גמור לתדמיתם הסוררת של המלכים עובדי האלילים. יהואחז פונה בשעתם הקשה של עם ישראל (כיבושיהם ולחצם הכבד של חזאל ובנו) אל ה' שיושיע אותו ואת עמו מידם המדכאת של מלכי ארם. גם בנו של יהואחז, יהואש, מתחלחל נוכח מותו הצפוי של אלישע. בקריאה: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו" (יד), הוא מביע תערובת של הערצה, צער עמוק על הפרידה הצפויה, אבל בעיקר הודאה כי אלישע השפיע בלעדית על גורלו של עם ישראל (לפי חז"ל: במשך כ-60 שנה), ובעקיפין הוא מודה בכך שהקב"ה הוא מנהיגם האמיתי של עם ישראל.

תגובתם של ה' ושל אלישע אינה מובנת מאליה. הן ה' והן אלישע נענים למלכים אלו, ואינם תובעים מהם דין וחשבון על מעשיהם הרעים. הקב"ה שולח ליהואחז ועם ישראל מושיע, והם שבים לחיות כמימים ימימה, ואילו אלישע מנסה ליצור מציאות חדשה, ערב מותו, עבור יהואש ועם ישראל, מציאות שתביא לכילוי כוחו של האויב הארמי והסרת האיומים שלו, לעד.

נוכח כל הנ"ל אנו תמהים: מחד, כיצד עובדי אלילים בעם ישראל מסוגלים לפנות אל ה' בצר להם, האם עדיין הם מאמינים בו? ואם כן, כיצד הם ממשיכים לעבוד את האלילים ביודעם (או שמא לא) את האיסור החמור הכרוך בכך?! ומאידך, מה המשמעות של ההיענות של ה' ונביאו לתפילות ולתחנונים של יהואחז, יהואש ועם ישראל? האם הכל נשכח ונסלח? האם לית דין ולית דיין?!

הרבה נכתב על העניינים הללו. מחמת היריעה הקצרה אכתוב רק זאת: כנראה, שבשעה שצרה אמיתית וקשה באה ומתרגשת על האדם הפרטי או על מנהיג בישראל ועל העם עליו הוא מופקד, אין הם נמנעים מלהישען על אביהם שבשמיים, גם אם קודם לכן, לכאורה, הם התרחקו ממנו. נכון, השינוי הזה, אינו נחלת כולם. אבל, כאשר הוא מתרחש, גם התגובה היא בהתאם. שערי תפילה, דמעה ובקשה לא ננעלו מעולם.

מחד, ברית אבות כרותה בין ה' ובין עמו, ומאידך, אין ה' ממהר לגבות את חובו. ההזדמנות לתקן ולשוב אל הדרך הראויה, ניתנת כל פעם מחדש. ולכן כשיהואחז ואחריו בנו, יהואש, פנו אל ה' באמת, נענו על ידי ה' ונביאו בכל מאודם.  

באדיבות אתר 929