שערי ירושלים

וְשַׁעֲרֵי הָעִיר עַל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁעָרִים שְׁלוֹשָׁה צָפוֹנָה שַׁעַר רְאוּבֵן אֶחָד שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד שַׁעַר לֵוִי אֶחָד:  וְאֶל פְּאַת קָדִימָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה וְשַׁעַר יוֹסֵף אֶחָד שַׁעַר בִּנְיָמִן אֶחָד שַׁעַר דָּן אֶחָד:  וּפְאַת נֶגְבָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מִדָּה וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה שַׁעַר שִׁמְעוֹן אֶחָד שַׁעַר יִשָּׂשכָר אֶחָד שַׁעַר זְבוּלֻן אֶחָד:  פְּאַת יָמָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שַׁעֲרֵיהֶם שְׁלֹשָׁה שַׁעַר גָּד אֶחָד שַׁעַר אָשֵׁר אֶחָד שַׁעַר נַפְתָּלִי אֶחָד: (לא-לד)

קיים דמיון בין שערי ירושלים בנבואת יחזקאל למחנות שבטי ישראל החונים במדבר, אך הכיוונים משתנים. רחל מקבלת בירושלים את שערי המזרח, בעוד שבמחנה ישראל במדבר היו בניה במערב. בני לאה מקבלים את הצפון ואת הדרום. במדבר הם קיבלו את המזרח ואת הדרום. בני השפחות מקבלים בירושלים את המערב. במדבר הם היו בצפון.

ההסבר העיקרי להבדל הוא, שבמדבר היה כיוון הליכה ברור למזרח, ושבט יהודה, הגיבור באחיו, עלה ראשון. ירושלים עומדת לנצח, וללא כיוון הליכה המצריך את יהודה להיות בכיוון זה. הסבר זה אינו פותר את כל השאלות, אך קצרה יריעתנו מלדון בהסברים משלימים.

הבדל נוסף: בשערי ירושלים שווה שבט לוי לשאר השבטים. ירושלים עצמה, השייכת לכל השבטים, נוטלת את מקומו של מחנה לוויה שבמדבר, ושבט לוי נמנה כאחד משנים העשר. ממילא אין בשערי ירושלים פיצול יוסף לשני שבטים, אפרים ומנשה, והוא נמנה כשבט אחד. עולה מכך, שללאה יש ששה שבטים בשערי ירושלים, ולא חמישה כפי שהיה במדבר כששבט לוי נמנה לחוד. לכן במדבר השלים שבט גד, בכור שפחת לאה, את חמשת שבטי לאה, ומחנה היה בין שבטי לאה בצד דרום. בשערי ירושלים יש ששה שבטים ללאה, וגד שב אל מקומו בין בני השפחות.

כיוון שיוסף נמנה כשבט אחד, יש לרחל שני שבטים בלבד - יוסף ובנימין. בכור שפחת רחל, דן, נבחר להשלים את שערי בני רחל, והוא יוצא מבין בני השפחות להמנות עמם במזרח.