"רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי" (א-ב). פעמיים חוזר הפסוק על המילים "רבת צררוני" ויש בכך רמז לשני אופני שיעבוד של ישראל בגלותם.
בית הלוי בראשית פרק ל"ב
"הצילני נא מיד אחי מיד עשו" (בראשית ל"ב, יב) - יש להבין אחרי כי לא היה לו רק אח אחד למה הוצרך לומר "מיד עשו" ובאמרו "מיד אחי" כבר מבואר בקשתו?...
ויש לפרש הכוונה דיעקב בהודעו דעשו בא לקראתו הבין דלא ימלט מאחד משני האופנים: או דעשו ילחם עמו וירצה להורגו, או דיתרצה עמו וישוב מאפו וישב עמו בשלוה ואחוה כשני אחים, ומשני האופנים הללו נתיירא יעקב, דגם טובתו ואהבתו של עשו רעה היתה אצל יעקב...
והנה כל מעשי אבות הם סימן לבנים, דגם בגלותו של עשו יתנהג כן עם ישראל בשני האופנים כאשר רצה לעשות עם יעקב: דבהתחלת הגלות יהיה גוזר גזירות רעות בשמדות ויסורים וילחם בהם וירצה לאבדם וה' ברחמיו לא יעזבם. ולבסוף יאמר [=עשו] כי רוצה לישב בשלוה עם יעקב וכוונתו דבזה ירחיק את ישראל מעבודת ה' וידיחם מאמונתם...
ואפשר דלכוונת אלו שני השיעבודים אמר הכתוב בתהלים מה שיאמרו ישראל אחר גאולתם: "רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי" (תהילים קכ"ט, א-ב) . דלכאורה אינו מובן למה חזר וכפל שני פעמים "רבת צררוני". רק קאי על הני [=מדובר על] שני אופנים שיעבוד, ואמר דבשני אופנים צררוני רבות...
בית הלוי - רבי יוסף דב בר הלוי סולוביצ'יק. נולד בליטא בשנת תק"פ (1820). נינו של רבי חיים מוולוז'ין. למד בוולוז'ין אצל רבי יצחק בנו של רבי חיים מוולזי'ן. בשנת תרי"ד (1845) נקרא לכהן כראש ישיבת וולוז'ין לצידו של ר' נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בשל מחלוקת עם הנצי"ב עזב את הישיבה בשנת תרכ"ה (1865) ואת וולוז'ין ועבר לכהן כרבה של סלוצק. בשנת תרל"ח (1878) מונה לרבה של בריסק שבליטא. ר' יוסף דב נודע בכינויו 'בית הלוי' על שם ספריו, שו"ת 'בית הלוי' - שהוא ספר למדני יותר מאשר הלכתי, ו'בית הלוי' על התורה והמועדים. הוא נפטר בבריסק בשנת תרנ"ב (1892).