טיסו צייר את הסיטואציה בה יוסף מספר לאחיו את חלומותיו. הציור מראה את הפער בין יוסף לאחיו, את האופן בו התיחסו לדבריו, ואולי אף את הקשר למכירה, שתתרחש בהמשך.

יוסף ואחיו, ג'יימס טיסו, צרפת, 1836 – 1902
James Tissot [Public domain], via Wikimedia Commons  

בציור של טיסו, הילד יוסף מצויר על רקע השמים, מעל ראשיהם של אחיו הבוגרים, ומספר את חלומותיו. האחים שרועים על האדמה במעגל סביב יוסף וסביב המדורה.
העשן הפורח לשמים מרמז על חלומותיו המופרכים של יוסף.

האחים נראים יגעים. חלקם תומכים את ראשם בידם. הם נראים לאים משמוע, אולי מתחילים לפתח סלידה, קנאה ואפילו שנאה.
למרות תגובות האחים יוסף ממשיך בסיפוריו. לבושו של יוסף שונה מלבושם הפשוט של שאר האחים. לגופו בגד פרווה, ולרגליו סנדלים תנ"כיות, בעוד האחים לבושים כותנות בד פשוטות, ורובם יחפים.

סביב יוסף נמצאים תשעה אחים. בנימין, הצעיר בהרבה משאר האחים, אינו נוכח. בפינה הימנית של התמונה אפשר להבחין באח נוסף, המתרחק מן המקום. ייתכן שזהו ראובן, שלא נכח ברגע המכירה. נראה שהצייר המתאר את הדמות המתרחקת יוצר זיקה בין רגע סיפור החלומות לרגע המכירה.

לפי רמב"ן, יוסף מעורר את שנאת האחים לא רק בתוכן חלומותיו אלא גם בדרך שסיפר אותם, בנימת הדיבור או בשפת הגוף:  "וטעם על חלומותיו ועל דבריו – שהיו שונאים אותו על החלומות, וגם על הסיפור שהוא מספר אותו להם כמתהלל, כמו שאמר: 'שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי'". (רמב"ן, בראשית ל"ז, ח)  

מתוך ספרן של ירדנה לובוצקי ורותי מרק 'בין קודש למכחול' בהוצאת מגיד