שמים וארץ שחוברו להם יחדיו

אחת הנקודות המרכזיות העומדות ביסוד הכפירה והאלילות היא ההנחה שברואי ארץ אינם יכולים להשתלב בחיים העליונים, השמימיים. אם ייתכן מגע כלשהוא בין שני העולמות, הרי זה רק בין הארץ לבין גילויים הנמוך ביותר של הכוחות העליונים. זו משמעותה של ההשתחוות לאבק הרגליים.

אברהם מארח בביתו אנשים החשודים בעיניו כערביים המשתחווים לאבק רגליהם, המאמינים שלא ייתכן שילוב בין עליונים ותחתונים, ואברהם מוכיח להם שאין הדבר כך. אדם מסוגל לחיות חיים מעשיים - לשבת פתח האוהל, להכין שולחן ולערכו - ובד בבד לראות מראות נבואה.

דרך זו, של שילוב יומיומי בין שמים וארץ, טומנת בחובה גם קושי. בשעה שאדם ממקד את כוחותיו הרוחניים בזמנים מסויימים - מסוגל הוא להגיע באותם זמנים למדרגות גבוהות. אך לאדם המפזר את כוחותיו על פני כל אורח חייו - קשה להגיע בנקודה אחת לשיא. תפילתו של המתפלל פעם אחת ביום שונה מזו של המתפלל שלוש פעמים ביום.

אברהם אבינו בניגוד לאמירה הזו הוכיח במעשה העקידה שלמרות שכל חייו הם מסכת גדולה של חיי רוח מתמשכים, אין הוא מאבד את עוצמתו ומגיע להתלהבות ומסירות עצומה, ומצליח גם כאן לשלב בין עליונים לתחתונים.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון