שם שם לו חוק ומשפט

"וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שמות ט"ו, כה)

רש"י:
שם שם לו -
במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם,
שבת ופרה אדומה ודינין. 

רבינו בחיי:
שם שם לו חק ומשפט -
על דרך הפשט הם חוקי המדבר כי משה היה בישורון מלך מנהיג,
והיה מוכיח אותם ומצוה עליהם איך יתנהגו במדבר עם הנשים והילדים,
גם עם מחנות האומות הבאים שם מארץ מרחקים למכור להם דברים רבים.

ויש שפירשו: "שם שם לו חק ומשפט" -
שלמדו הקדוש ברוך הוא חכמת הצמחים וכחות שבהם בסגולותם ובטבעם.
לפי שיש מהם עשבים מחיים וממיתים,
ויש מהם מרפאים, ויש מהם מחליאים,
ויש ממתיקים את המר, ויש שממררים את המתוק.
וכל זה בין בטבע בין בסגולה.
וזהו לשון: "חק ומשפט" -
חק הוא הסגולה שאין טעמו נודע,
ומשפט הוא הטבע שמשפטו שיהיה כן בטבעו.