שלל עמלק - חרם לה'

הנביא שמואל מזכיר בדבריו לשאול את העובדה כי עמלק הגיע להילחם בישראל בצאתם ממצרים. באותו הזמן פנה משה ליהושע וציווה עליו לבחור אנשים להילחם, בעוד שהוא עלה לראש הגבעה עם מטה האלקים.
כיצד החליט משה שזו הדרך שבה יש להתמודד עם עמלק? הלוא ידוע שלפני כל מלחמה היו נמלכים באורים ותומים וכדומה? האם זו החלטה שעשה משה מדעתו והלוא אין היא מנויה בין שלושת הדברים שעשה משה מדעתו וה' הסכים על ידו (שבת פח ע"א)?
דומה שהמלחמה שם לא היתה בין עם ישראל לעמלק אלא עמלק בא להלחם בה', אלוקי ישראל. מדובר בעצם במלחמה שכל כולה שמימית ותלויה בידי משה הקובעות אם ישראל יגברו או עמלק יגבר.
כמובן, שידי משה מסמלות את רמת האמונה של ישראל בה' ולפי זה כוחו של ה' כביכול גובר בעולם ומכריע את עמלק.
החיילים של יהושע היו רק כלי משחק טבעיים, אך המלחמה היתה של ה' ולא של ישראל כפי שבאמת תכנן ה'. הלוא כך מעיד הפסוק: "מחה אמחה את זכר עמלק" (שמות י"ז, יד), "מלחמה לה' בעמלק" (שם, טז).
מסתבר לומר כי גם כאן המלחמה בעמלק הינה מלחמה אלוקית שנעשית בכלים טבעיים על ידי שאול וצבאו. לאור זאת, ניתן להבין את ציוויו של שמואל בפרקנו שאין להשאיר את השלל או להשתמש בו. זו מלחמת ה' והשלל שייך לה' כפי שהיה הדבר במלחמת יריחו.
לקיחה מן השלל מבטאת מלחמה בעלת אינטרס אנושי ואין בכוחה לפעול את פעולתה במיגור הרוע של עמלק הפועל לחילול שם השם בעולם.