שלוש על שלוש

חלוקת הפסוקים במזמור ומבנהו: מקובל מאוד לחלק את מזמור י"ג לשלושה חלקים:
החלק הראשון (ב-ג) – תלונת המשורר,
החלק השני (ד-ה) – בקשתו של המשורר
והחלק האחרון (ו) הוא חתימת המזמור.

שני החלקים של המזמור (ב-ג; ד-ה) קשורים זה לזה.

בחלק הראשון, בתלונת המשורר -
בשתי התלונות הראשונות המשורר מתלונן על כך שה' מסתיר את פניו (ב)
בשתי התלונות האמצעיות המשורר מתלונן על כך שהוא "אובד עצות" (ג)
בתלונה האחרונה המשורר מתלונן על כך שהאויב גובר עליו (שם).

בחלק השני בבקשת המשורר, הסדר של הדברים נשמר:

"הביטה ענני ה' א-להי" (ד) – כנגד הסתר הפנים מבקש המשורר שה' יענה לו
"האירה עיני פן אישן המוות" (שם) – כנגד חוסר העצה מבקש המשורר שה' יפקח את עיניו בעצה
"פן יאמר אויבי יכלתיו" (ה) – כנגד התלונה שהאויב גובר עליו מבקש המשורר הושעה

המשורר חותם בפסוק מלא בבטחון בה': "ואני בחסדך בטחתי, יגל לבי בישועתך" (ו) המשורר בטוח בכך שה' יושיע אותו מהצרה, ולכן "אשירה לה' כי גמל עלי" (שם) – מהמילים הללו נשמע כאילו המשורר כבר זכה להושעה מאת הקב"ה, למרות שהמזמור כולו מורה את ההיפך הגמור. זאת ועוד הרי כבר בחלקו הראשון של הפסוק המשורר אומר "יגל לבי בישועתך" (שם) – כיצד המשורר יודע כיצד ירגיש בעת הושעתו?

לכן נראה לקרוא את הפסוקים בצורה שונה. וודאי שיש לחלק גם את הפסוק האחרון לשלושה חלקים (כמו שחילקנו את שני החלקים הקודמים). "ואני בחסדך בטחתי" – זהו המצב כעת, כרגע המשורר בטוח בה', ולכן הוא גם טוען ש"יגל לבי בישועתך" – בזמן ההושעה. ולאחר ההושעה העתידית המשורר ישיר לה' "כי גמל עלי". שלושת חלקי הפסוק מדברים על זמנים שונים: הראשון על ההווה, השני על עת ההושעה והשלישי על הזמן שלאחר ההושעה, בעתיד.

בדרך זו אפשר גם להסביר את שני החלקים האחרים של המזמור. כמו שפירשנו כל חלק נחלק לשלושה חלקים, וייתכן שגם אלו מסודרים בצורה הדרגתית ועוסקים בזמנים שונים. המשורר מתלונן על הסתר הפנים ומבקש מה' "הביטה ענני" (ד) – זהו המצב כרגע. בתלונה השנייה ובבקשה השנייה, המשורר טוען שחוסר העצות יובילו אותו, בעתיד הקרוב, ליגון ולכן הוא מבקש מה' שיאיר את עיניו פן אישן המוות. התלונה והבקשה השלישית עוסקות במצב עתידי רחוק קיצוני יותר שבו ה', חלילה, יסתיר פניו ולא יעזור לו בעצה ולכן האויב יגבר עליו וישמח לאיד במותו.