כיצד מרמזת הבחירה בעיר שכם כמקום המלכת רחבעם על המרד שיבוא בסוף האירוע? איזו קונוטציה נקשרת בעיר שכם, ומגלמת בתוכה רעיון הקשור למהות סיפור ההמלכה ולאירועים אחרים שהתרחשו בעיר?
"וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (דה"י ב, י' א, וכן בשינויים קלים במלכים א י"ב, א). כבר בסיפור הרקע להמלכת רחבעם, רומז הכתוב לדרמה שעומדת להתרחש בהמשך העלילה.
כבר מהפסוק הפותח את תיאור הסיפור עולה כי העם מערער על מלכות רחבעם, ואינו מקבל אותה כמובנת מאליה. הערעור על מלוכתו של רחבעם בא לידי ביטוי הן בשמו שמוזכר סתם, "רחבעם", ללא תואר הכבוד "המלך", והן בבחירה בעיר שכם כמקום ההמלכה. בחירה זו אינה של רחבעם, אלא של העם. העם בחר בשכם ורחבעם הולך לשם בעקבותיו: "כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (שם).
נראה כי הבחירה בעיר שכם דווקא, כמקום ההמלכה של רחבעם, יכולה ללמד אותנו על מהותו של הסיפור כולו.
על פי פרופסור פריש, שם של מקום שמוזכר בסיפור מקפל בתוכו מהות מסויימת של הסיפור, מעבר למידע גיאוגרפי. מעצם הקונוטציה שהוא מעורר הוא מלמד רעיון שמגולם במהות הסיפור. במקרה של שכם, העיר נקשרת בתודעה המקראית עם מאבק בין נקודת מבט מצומצמת וצרה של אנשים שפועלים באלימות לטובתם האישית ומתרכזים בכאן ועכשיו, לבין נקודת מבט רחבה של אנשים שמאמינים בקב"ה, ופועלים באורך רוח ובמתינות מתוך התחשבות במעגלי החברה שסביבם, במשפחה ובעם. עימות זה בא לידי ביטוי בכמה סיפורים שארעו בשכם: בניגוד בין אחי דינה ליעקב אביהם בהתמודדותם עם אונס דינה; בתגובה של אחי יוסף לחלומותיו לעומת תגובתו של יעקב; במאבק בין יותם לאבימלך לאחר מות גדעון אביהם; ובברית שכורת יהושע עם העם בסוף ימיו.
כך גם באירוע המלכת רחבעם. גם העם וגם רחבעם פועלים על פי האינטרס האישי של כל אחד, בכוחניות, ובלי להתחשב בצרכים הלאומיים של כל העם. ההליכה בדרך זו גוררת את הפילוג והניתוק שיבואו בסוף הסיפור, ואת הסוף המר בו שני הצדדים מפסידים.
סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך