מזמורנו מופיע כמעט מילה במילה גם בדברי הימים, עם שינויים קלים. מה פשר ההבדלים שבין המזמורים? וכיצד הפתיחה "שירו לה' שיר חדש" (א) יכולה לתרום להבנת העניין?
מזמורנו מופיע כמעט מילה במילה, עם שינויים קלים בדברי הימים א ט"ז, כג-לג. שם המזמור מובא בהקשר של העלאת הארון לירושלים על ידי דוד: "ויביאו את ארון הא-להים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד... ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם ה'" (שם, א-ב).
השינוי הגדול ביותר שיש בין מזמורנו ובין המזמור שם הוא: אצלנו כתוב "הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו" (ו) ואילו בדברי הימים כתוב: "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו" (דב"א ט"ז, כז). ושינוי נוסף, אצלנו כתוב: "הבו לה' כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו" (ח) ואילו בדברי הימים כתוב: "הבו לה' כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו" (דב"א ט"ז, כט). כלומר בדברי הימים אין זכר למקדש שאצלנו מופיע פעמיים.
בפשטות ניתן לענות שההקשר שהמזמור נטוע בו בדברי הימים לא מאפשר לדבר על המקדש, שהרי בימי דוד המקדש עדיין לא היה בנוי ולכן המחבר לא מעוניין ליצור אנכרוניזם בטקסט. אפשר לומר כך וזוהי בהחלט דרך לפתרון (וכך גם נוקט עמוס חכם בפירושו). אני חושב שאפשר להוסיף ולומר ששינוי נוסף הוא שהמזמור אצלנו נפתח ב"שירו לה' שיר חדש" (א) בניגוד לדברי הימים ששם לא מוזכר השיר החדש. ייתכן והמזמור שלנו לא סתם גורס "שיר חדש" – השיר שלנו שמזכיר את המקדש, שייך לימים שהמקדש כבר נבנה והוא "מתקן" את המזמור הקדום שהמקדש לא מוזכר בו כלל.