שיטת עיגול המספרים במפקד

חומש במדבר פותח בתיאורם של חמישה מפקדים שנעשו בחודש השני בשנה השנייה ליציאת מצרים,
בתיאור תוצאותיהם של חמשת המפקדים הללו נמסרו 41 מספרים.
אף בסופו של חומש במדבר, בפרק כ"ו, מתואר מפקד שנערך בערבות מואב בשנה הארבעים, לקראת הכניסה לארץ ולקראת חלוקתה בין השבטים. על שם שני המפקדים הללו - בראש החומש וקרוב לסופו - קרוי ספרנו בדברי חז"ל (משנה יומא פ"ז מ"א) 'חומש הפקודים'.

עיון במספרים המרובים הללו יגלה שיש בהם שלושה סוגים של מספרים:
א. מספרים עגולים המסתיימים במאות שלמות. כאלו הם 11 מתוך 12 מספרי שבטי ישראל במפקד שבפרק א', וכן מספרם של שלוש משפחות הלוויים במפקד הלוויים הראשון שבפרק ג'. 
ב. מספרים המסתיימים בעשרות שלמות. כזה הוא מספר הפקודים של שבט גד - 45,650 במפקד שבפרק א'. אף במפקד שבפרשת פינחס המצב דומה: מספרם של 11 שבטים מסתיים במאות שלמות, ורק מספר הפקודים של שבט ראובן מסתיים בעשרות - 43,730.
כאלו הם גם מספרם של משפחות בני גרשון (2,630) ובני קהת (2,750) במפקד הלוויים השני (מבן שלושים ועד בן חמישים) שבפרק ד'
ג. מספרים המסתיימים ביחידות. מספרים אלו קשורים כולם למפקד הבכורות המתואר בפרק ג', שמספרם הוא 22,273. מספר הבכורות העודפים על הלוויים הוא 273, ומספר השקלים שבהם נפדו - 1,365.
 
מהי שיטת מסירת המספרים בתורה? האם התורה מעגלת למאות שלמות, לעשרות שלמות, או שמא היא אינה מעגלת כלל?
מסתבר שבאופן עקרוני, התורה מעגלת את המספרים, ואילו במקום שניתן מספר מדויק - במפקד הבכורות בישראל - נעשה הדבר מפני הצורך לחשב את מספר הבכורות העודפים, שאותם יש לפדות בחמישה שקלים כל בכור.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון