מקומו של הציווי על מחצית השקל בא ללמדנו שכפי שישנה הקפדה רבה על התקרבות ושיתוף לא נכון במקדש, כך ישנה הקפדה על חוסר ההשתתפות בו כלל.
בפרק הזה אנו מסיימים לפרט את כלי המשכן והחומרים שנדרשים לתפקודו התקין. מדוע באמצע רשימת המצוות האלו מופיעה גם מצוות מחצית השקל?
בכל המצוות על עבודת ה' של הכהן בפרק, ישנו מוטיב חוזר של הקפדה על שמירת הגבולות בעבודת ה' במשכן. כך למשל , שינוי קל בהרכב או במטרת הכלים המסופרים הוא אסור, ועשוי לגרור עונש מוות.
בשל ההקפדה והדיוק במחשבה ובמעשה שעבודת המשכן דורשת, היינו יכולים לחשוב שעדיף להשאיר אותה בידי הכהנים והחכמים, ולהרחיק את העם מכל עיסוק במשכן.
כאן באה מצוות מחצית השקל, שדורשת שעיקר התקציב למשכן יהיה מהעם, ומשנה את התפיסה הזאת. כמו בשאר עבודות המקדש, גם לגבי מפקד העם מופיעה אזהרה והקפדה- שלא לספור את העם ישירות אלא להשתמש במחצית השקל, כדי לשמור עליהם. כפי שישנה הקפדה רבה על התקרבות ושיתוף לא נכון במקדש, כך ישנה הקפדה על חוסר השתתפות. הגדילה התורה לעשות וקבעה שיש למעבר על שני העקרונות האלו, הן ההקפדה והטהרה והן שיתוף עמ"י, אותו עונש- אובדן חיים.
לסיכום, הקשר בין המצוות מחצית השקל ושאר מצוות המקדש מראה לנו שכשם שמקדשים מאוד את עבודת המקדש, על כוונותיה ודקדוקיה, כך גם חשוב לנו הערך של השותפות והשוויון בתרומות למקדש, שמשתף את העם וזכויותיו בהשראת השכינה בעולם.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער