קרח ועדתו שדרשו שוויון התעלמו מהתכונות ומהייעוד שיש לאנשים ולקבוצות שונות. לעומת זאת, היהדות מאמינה ביסוד ההבדלה ומייעדת תפקידים שונים ההולמים את תרבותם, אופיים וחינוכם של בני האדם.
למרידה של קרח ועדתו הייתה סיסמה: "כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'; ומדוע תתנשאו על קהל ה'?!" (ג). אנשי קורח דרשו שוויון: מדוע דווקא הכהנים והלויים נבחרו לעבודת המקדש? כל ישראל קדושים, ולכולם זכות שווה לעבוד בקודש ולהתקרב לה'!
אבן עזרא מסביר שהרקע למרידה היה החלפתם של הבכורות בלוויים (במדבר ג'). הבכורות היו מיועדים לשרת במקדש אך חטאו בחטא העגל, ולכן נדחו, ובמקומם נבחרו בני לוי. בני ישראל התמרמרו על כך שנגזלה מהם הזכות לשרת במקדש. בִּמקום שלכל משפחה יהיה נציג במקדש, שאפשר לנופף אליו מרחוק בשעת העלייה לרגל, הזכות הזו יוחדה רק לשבט אחד.
ובאמת, מדוע נדחו הבכורות? התשובה היא, שחטא העגל הוכיח את כישלון הקונספציה של שוויוניות עיוורת. אי-אפשר לבסס את עבודת המקדש על ציבור שלא גדל והתחנך מילדות לקראת הייעוד הנעלה הזה. הבכורות חטאו בעגל, ובכך הראו שאינם מוכנים לתפקיד הנשגב שעמד להיות מוטל עליהם. במקומם נבחרו בני לוי. אין זה רק שינוי פרסונלי, אלא שינוי בתפישה העקרונית: מעתה עבודת המקדש היא משימתם הבלעדית של בני שבט אחד מסוים, שהוקדשו לתפקידם מינקות.
אחד היסודות הבסיסיים של היהדות הוא ההבדלה: היהדות מבדילה בין קודש לחול, בין ישראל לעמים, וגם בין גברים לנשים. ליהודים יש ייעוד רוחני מסוים, ההולם את תרבותם ואת חינוכם, ולנוכרים יש ייעוד רוחני אחר. לכוהנים יש משימה מסוימת, ולישראלים משימה אחרת. גם לנשים יש ייעוד רוחני שונה מזה של הגברים.
ייעודה של כל קבוצה נקבע על ידי הקב"ה, שוודאי מכיר את ברואיו יותר מכל אחד אחר. אמנם, כפי שציינּו, הקב"ה התייחס לאופיין הקולקטיבי של קבוצות, ולא לבודדים חריגים. קיומם של יחידים חריגים שהייעוד של המגדר שלהם לא הולם את אופיים, אינו מהווה קושיה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשות' בהוצאת מעליות