קהלת מתאר תופעות רעות שהוא רואה בעולם. בין השאר הוא מתייחס לשגיאות של שליטים.

 

"אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ - מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים. יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים, וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ" (ד-ז)

קהלת מתאר מצב בו "ניתן הסכל במרומים רבים" - הסכלים מקבלים עמדות רמות, "ועשירים" - שנחשבים מוכשרים וראויים יותר - "בשפל ישבו". וכן הוא רואה שינויים מהירים וקיצוניים במעמדות - "עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ".

מה המשמעות של תיאור זה?

1. ייתכן שיש כאן ביקורת על שליטים, העושים שגיאות וממנים אנשים לא ראויים לתפקידים בכירים.
קהלת מזהיר את תלמידו ואומר לו "אם רוח המושל תעלה עליך" - אם עלית בחכמתך עד מעלת הממשלה, "מקומך" בבית המדרש "אל תנח", אלא הוסף ללמוד חכמה גם כשתהיה מושל, כי אם תתרפה מלימוד החכמה, תחטיא את מטרתך (אבן עזרא). כדוגמה להחטאה של מושל, מתאר קהלת שגגה אופיינית לשליטים - מינוי אנשים טיפשים לתפקידים רמים "שלא ידע בסכל שהוא סכל, ולא ידע בעשיר שהוא עשיר" (רבי יוסף קרא).

2. מצד שני, יש מפרשים שהדגישו, שלא נאמר בפסוקים 'שגגה', אלא "כשגגה" - זה רק נראה כמו שגגה אבל יש סיבה מאחרי זה: "...ממשלת המושל מצריכו לעשות פעמים הפוך הראוי, ומראה לעם כאילו שגג בדבר, אשר לא כן הוא" (מצודות). לפי זה, הקטע מותח ביקורת דווקא על האזרחים, המותחים ביקורת על השליטים בלי להבין לעומק את השיקולים שלהם.

3. ויש שפירשו, שהקטע מותח ביקורת על שרים, הממהרים להתפטר מתפקידם כאשר המושל כועס עליהם, וכתוצאה מכך מאפשרים לאנשים לא ראויים לתפוס את מקומם: "אם רוח המושל תעלה עליך" - אם כעסו של המושל עולה עליך, "מקומך אל תנח" - אל תמהר להתפטר ולברוח, "כי מרפא יניח חטאים גדולים" - כי אם תרפה מהמריבה, תתנהג בצורה רפויה ולא תכעס בחזרה, המושל יניח ויסלח לך על חטאך, ותוכל להישאר בתפקידך. אך אם  תתפטר, והשליט ימנה במקומך אדם סכל למשך ימים רבים, המדינה כולה תפסיד.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך