שבעה מי יודע?

הפרק שלנו פותח בפסוק שנראה תמים: "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" (א). המדרשים כדרכם לוקחים אותנו למחוזות מיוחדים ויפים.

ההתמקדות העיקרית של המדרשים היא בשבעת העמודים שבהם מסתיים הפסוק. וכאן מצאו חכמינו הקדומים והמאוחרים דברים רבים להעמיד כעמודים:

1. שבעת 'חומשי' תורה – כלומר התורה אינה מתחלקת לחמישה ספרים אלא לשבעה ועליהם מבוססת החוכמה (על פי ההצעה במדרש ספר במדבר מחולק לשלושה חלקים)

2. שבעת ימי השבוע – החכמה מבוססת על העשייה, היישום בעולם הממשי ולא רק על עולם החוכמה התיאורטי.

3. שבעת האבות – רשימת שבע דמויות ששוזרות את ספרי התנ"ך מתחילתם ועד לדוד משיח צדקינו (ואם יש לכם זיכרון מהאושפזין בסוכות – אתם צודקים).

4. שבעת החכמות – שבעת חלקי החכמה בעולם הנסתר.

הרצון של חכמים למספר ולסדר את העולם הופך את הכל למתויג וברור – על מה עומד העולם? על שבעה עמודים. על מה עומדת החכמה? על שבעה נושאים. איך החכמה מתגשמת? נכון בשבעה ימים.

לכל חכם ולכל אדם המשהו שעליו הוא בונה ואותו הוא הופך להיות העמודים שלו, ובהשאלה מפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק – "אלה השבעה על עניינים אחרים וכל אחד בוחר לעצמו והאמת יורה דרכו".

באדיבות אתר 929