שבט שמעון - לא מה שחשבתם

בסוף פרק ד, לאחר רשימות שבט יהודה, מופיעה רשימת היוחסים של שבט שמעון, ומשולב בה תיאור של תחומי התנחלותם.

התנחלותם של בני שמעון מוזכרת בראש ספר שופטים בלבד, המדבר בהורשה משותפת של המובלעות הכנעניות ששרדו בנחלותיהם של יהודה ושמעון. ועוד, מכל השבטים יצאו שופטים ומלכים, ואילו משבט שמעון לא קם לא שופט ולא מלך. מעובדות אלה הסיקו חוקרים שהשבט - שנפגע קשות בימי המדבר (במדבר כ"ו, יב-יד) - נשחק לגמרי בימי השופטים במלחמותיו עם השוסים, ושרידיו נטמעו בבני יהודה. 

ובאה פרשתנו ומלמדת שלא כן הדברים. לא רק שלא נשחק השבט, אלא אף האריך ימים כשבט, המוסיף לשבת בנחלותיו, עד ימי שיבת ציון, שהם זמן חיבור הספר.

אמנם לא הרבו בני שמעון באוכלוסין "עד מלוך דוד" (לא) אבל לאחר מכן בימי מלכי בית דוד הלכו בניו ורבו "ובית אבותיהם פרצו לרב... בימי חזקיהו מלך יהודה" (לח-מא). ונזקקו בני השבט להרחיב את תומי נחלתם והאחזותם הן בירכתי הנגב, הן בחבלי סיני והן בחבלי עבר הירדן המזרחי הדרומי (הכוונה לחבלי מעון והר שעיר עצמו), והכתובים זוקפים לזכותם של בני שמעון גם את השמדת "שארית הפליטה לעמלק" (מג).

בני שמעון עסקו בעיקר במרעה צאן (לט-מ).

אפשר שמקצת ערי שמעון היו מעורבות בערי יהודה, ואף משותפות להם ולבני יהודה. העובדה שהפלשתים, בשלהי ימי השופטים,  הרחיבו את תחומי שלטונם גם על הנגב המערבי וספחו לשלטונם כמה מערי שמעון (כמו צקלג), טמנה בוודאי בחובה גורמים שהיו עשויים לשבש את היחסים שבינם לבין בני יהודה שכניהם. ואמנם פרשו גם המיוחס לרש"י וגם רד"ק, שבקשו בני יהודה לגרשם מערי נחלתם. בפרשתנו, אין רמז לכך. הפרשה מונה לשמעון ח"י ערים, בדיוק כמנין הערים שהכתובים מונים ביהושע יט, והלשון "עד מלוך דוד" ענינה פשוטה כמשמעה, ציון זמנו של מפקד בני שמעון, ואף ניתן להתפרש לשבח: מן הימים שמלכו דוד וביתו גדל מספר בני שמעון, והוצרכו להרחיב את גבולם.

נערך ע"י צוות אתר התנך 

מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א, עמ' קטו-קטז