רק לא להחמיץ

מאות שנים המתין עם ישראל ליום הגדול שבו ישתחרר מעול העבדות. והנה, כשסוף־סוף הגיע היום, נדרש עם ישראל לקום ולצאת מיד, עכשיו ממש, כי בעוד רגע תחמוק ההזדמנות – המצרים יגיעו והרגע יוחמץ.

סיפור יציאת מצרים מלמד אותנו לא להחמיץ הזדמנויות, אך זוהי משימה קשה מאוד. לרוב, בשלב כלשהו בחיים אנו נכבלים בשגרת היום־יום והופכים אטיים וקשים, וכל שינוי, ולו הקטן ביותר, הופך לעניין מורכב. עד שבוחנים את ההזדמנות, עד שבודקים אותה ומחליטים ומתארגנים – חלון ההזדמנויות נסגר. פירושה המקורי של המילה opportunity (=הזדמנות) הוא ׳האנייה בנמל׳. לעתים, עד שאדם מוצא עצמו מוכן לעלות לאנייה – היא כבר שבה ללב ים, ומי יודע מתי תשוב לעגון בחוף.

איסור החמץ, כך נדמה, הוא תגובה לאותה חולשה אנושית. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון גדול כל כך, עד שלא היה די זמן לבצקם לתפוח ולהחמיץ. הם נאלצו להיענות לתנועת החיים ולהסתפק במצות. הם יוצאים כמות שהם, ופותחים בדרכם אל החופש. אבל נראה שבין בני ישראל היו גם כאלו שלא עלה בדעתם לצאת למסע בלי לחם, וכאשר יצאה הקריאה להזדרז ולצאת, הם התייחסו אליה בביטול והתעכבו בהכנת הצידה. משסיימו לארוז את הלחמניות הטריות גילו להפתעתם שהם נשארו לבד במצרים, ושערי היציאה מהעיר נחסמו בפניהם. ההזדמנות נגוזה.

חז״ל המשילו את החמץ ליצר הרע. בדרך כלל אנחנו רגילים לדמות את היצר הרע כמפלצת, שטן־אדם עם קרניים המסית לדבר עברה, אך ההשוואה של יצר הרע לחמץ אינה תואמת את הדימוי הזה שהרי חמץ הוא דבר מועיל, טעים ובריא. דימוי היצר הרע כחמץ מציג בפנינו אויב מסוכן הרבה יותר. היצר הרע שאנו מנהלים איתו מאבק בלתי פוסק אינו מנסה לשכנע אותנו לעשות דברים רעים במובהק. בכל פעם שאנו מגיעים לצומת משמעותי, הוא מנסה לפתות אותנו לבחור בדרך הנוחה והקלה, לא להתאמץ ולא להשתנות – להתעכב ולהחמיץ.

ישנם אנשים שכל חייהם עוברים עליהם בהמתנה. הם ממתינים ׳לזכות באהבה׳, ׳להגיע להארה׳, לפגוש את ׳הסיפור הגדול׳ שלהם, מחכים שמישהו יגלה להם את תפקידם ואת ייעודם בעולם. לא תמיד זה מגיע. לעתים קרובות הם מתאכזבים לגלות שהעולם נראה סגור וחסום לפניהם, שאיש אינו מציע להם הזדמנות להתפתח. אך האמת היא הפוכה: הם אלו שסוגרים את עצמם כלפי העולם. הם אינם מסוגלים להיענות לקול קריאת החיים שפותחים את שעריהם לקראתם.

המילה ׳חמץ׳ קשורה למילה ׳החמצה׳, ואיסור החמץ בפסח מלמד אותנו שאסור להחמיץ הזדמנויות להתפתחות. בלשון המדרש: ״כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מיד״ (מכילתא בא פרשה ט).

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'להתעורר ליום חדש: קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר