רעיונות גדולים במילים פשוטות

אחת הטענות של עמוס כלפי העם היא שהנביא מדבר ומדבר ואף אחד לא שומע. ולכן הוא ממשיל את זה למציאות המוכרת בעת שמיעת שאגה: "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא אֲדֹנָי ה' דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא" (ח). המדרש מבין את דבריו של עמוס בדרך מאוד אנושית (מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחדש ד):

"ויעל עשנו" (שמות י"ט, יח) -
יכול כעשן זה בלבד? תלמוד לומר: "כבשן" (שם);
אי כבשן, יכול ככבשן זה בלבד?
תלמוד לומר: "וההר בוער באש עד לב השמים" (דברים ד', יא).
ומה תלמוד לומר "כבשן"? לשכך האוזן מה שהיא יכולה לשמוע.
כיוצא בו: "אריה שאג מי לא יירא" (עמוס ג', ח).
וכי מי נתן כח וגבורה בארי? לא הוא? אלא הרי אנו מכנין אותו מבריותיו,
לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע...

המדרש מתאר את מתן תורה ומתחיל בתיאור של העשן - ושואל: באיזה עשן מדובר? מצד אחד מתואר העשן כ"עשן הכבשן" מצד שני מופיע תיאור אחר - הר שכולו בוער עד לב השמים. אז איזה תיאור נכון - של תנור או של הר שכולו נשרף? מסביר המדרש שלפנינו תיאור 'שהאוזן יכולה לשמוע' או במילים אחרות 'שכולנו יכולים להבין'.

בצורה דומה מסביר המדרש את תיאור קולו של האל - הנביא המשווה את קולו של האל לאריה מנמיך את האל, שהרי מי נותן לאריה את כוחו? האל, אז איך ניתן להשוות אותם? ומשיב המדרש באותה התשובה - זה התיאור האנושי שלנו - "אלא הרי אנו מכנין אותו מבריותיו". אנחנו מתארים את האל מהדברים האנושיים שמסביבנו - אלו שנבראו על ידי האל.

המדרש בדרשה פשוטה פותח פתח להבנת עולם הנבואה. הנבואה אינה משתמשת בתיאורים מופשטים אלא בכאלו שכולנו מכירים - תנור ואריה. ועלינו השומעים להבין את התוכן ולעשות את ההפשטה בעצמנו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929