ריגול צבאי

לא אל ארץ ריקה מיושבים עומדים בני ישראל להיכנס, אלא אל ארץ שברובה היא מאוכלסת עתה. לפיכך החפץ להכיר את הארץ, הן מבחינת תכונותיה שבכוח והן מבחינת מראה פניה בשעה זו, חייב להכיר זאת באמצעות הכרת מצב "העם היושב עליה" (יח). מצבו של העם - חזק או רפה, מעט או רב - מגלה מה הן תכונותיה של הארץ ומה השפעתן על גודל האוכלוסייה ועל תכונות גופם של היושבים בה: בעלי גוף חזק או רפה. "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", ועל כן מתיאור מצבו אתה יכול להקיש על ארץ מולדתו.
ממילא, תשובתם של התרים את הארץ "עז העם הישב בארץ" (כח) אינה קשורה כלל במה שנשאלו "החזק הוא הרפה" (יח). הללו העבירו את מישור הדיון לשאלת המלחמה, שכלל לא נידונה בדברי משה.
שאלותיו של משה על העם היושב בארץ ( "ואֶת-הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם-רָב" - יח) נועדו לתת תמונת מצב של נוף הארץ המיושבת: האם הארץ "טובה", כפי שהיא מתוארת בדברי משה או שמא זו ארץ רעה, שיושביה מצליחים לחיות בה בקושי. השאלה האחרונה ("וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים" - יט) נוגעת לנוף האנושי: האם אנשיה חיים במחנות או שהם חיים בערים מבוצרות מוקפות חומה. שאלה זו גם היא נועדה ללמד על טיב הארץ (שכן שוכני אוהלים חיים בדרך כלל בארץ מרעה, ואילו שוכני ערים חיים בארץ חקלאית), כמו גם על מראה פניה החיצוני.
ושוב: תשובתם של התרים "והערים בצרות גדלת מאד" (כח) וקישורם זאת לדבריהם "כי עז העם" (שם) אינם תשובה למה שנשאלו אלא הסטת הדיווח לכיוון אחר לגמרי, לכיוון צבאי.
נראה ששתי השאלות הנשאלות במסגרת הבירור על הארץ נועדו לברר את מצבה של הארץ שאינה מיושבת: השמנה היא - וראויה לעיבוד חקלאי, אם רזה - ובלתי ראויה לעיבוד. היש בה עץ אם אין - האם היא מכוסה ביערות אם לאו. שאלה זו נוגעת למראה פניה של הארץ הלא-מיושבת, והיא נוגעת כמובן גם למאמץ הנדרש ליישובה (ראה יהושע י"ז, יד-יח).

עוד באותו נושא קראו בפוסט מאת פרופ' יונתן גרוסמן 'ריגול מדיני'

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון